*מאת עו"ד מירית ענתבי
ניתן לי הכבוד להנחות ערב עיון שעסק בנושא "אפרטהייד מגדרי בדיני מזונות", במסגרתו נשאתי הרצאות בשני נושאים: האחד, נשוא מאמר זה, והשני בנושא "מאבקי הכח על מזונות: אבות, חד הוריות ופמיניסטיות" – הדילמות והפתרונות המצויים, אשר יפורסם במסגרת מאמר נפרד.
תופעת גניבת הזרע מהווה דוגמא המדגימה באופן מובהק ומובלט אפליה על בסיס מגדרי, ואף יותר מכך – התופעה דורשת אפליה מתקנת לטובת הגבר.
אבהיר: התופעה מוכיחה כאלף מילין שהגבר הוא החלש במשוואה, שאין לו כל קול, קל וחומר שיקול דעת. לעומתו, עומדת לא עוד אותה אישה קטנה ונזקקת, אלא אשה עצמאית שהחליטה על דעת עצמה להביא ילד לעולם, אישה רבת יכולות, אשר אינה תלויה באיש, אף לא בהחלטה אם ליטול את זרעו של הגבר ללא הסכמתו, להרות ולהפכו לאב בעל כורחו.
כמי שמטפלת בתיקי גניבת זרע שנים רבות, יכולה להעיד שמספרם הולך וגדל באופן משמעותי ביותר, ואלו שומטים את הקרקע תחת טענת אותן הנשים שהאישה היא הצלע החלשה, היא הצלע שמסתמכת וסומכת על הגבר וכו'. במקרה דנא מתהפכות היוצרות: האשה, היא שמועלת באימונו של הפרטנר ליחסי מין, גונבת זרע ומסרבת לעבור הפלה. מיד לאחר הלידה, רוכשת דירה מכספי המדור והמזונות שמשולמים לידיה על-ידי הגבר, ובמקרה של "בחירה נכונה" קרי בכיס עמוק, חיה חיי פאר על חשבון הגבר האמיד ממנו נטלה זרע . יתרה מזו, מנסיוני ניתן לאפיין את הדמות של גנבת הזרע, ומדובר באשה עצמאית, בעלות קריירה, לרבות מהן משכורות גבוהות, מפרנסות עצמן, חזקות, והן אנטיתזה למודל האישה החלשה והמסכנה כפי שהן מנסות להציג עצמן.
עמדתי ארוכות על התופעה במאמרים וכנס קודם בנושא, ולפיכך אמקד את הדיון בנושא דמי המזונות.
בנסיבות שתוארו לעיל, של אותן נשים עצמאיות וחזקות, אין כל נימוק הגיוני להטיל דמי מזונות "רגילים" על האב, ויתרה מזו באמצעות אפליה מתקנת דווקא להפחיתם. אבהיר דבריי.
על-פי הדין העברי, אב חב במזונות ילדיו הקטינים, וכך גם ההלכה הפסוקה הנסמכת על הדין האישי ומחייבת את האב במזונות הקטינים על פי סעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט – 1959. בהלכה הפסוקה נקבע, למשל בתמ"ש 35431-06-11 כי: "מקובל כיום בפסיקה כי צרכיו ההכרחיים של קטין, אשר אינם דורשים ראיות משהם בידיעה שיפוטית של ביהמ"ש, עומדים בקירוב על סך של כ – 1,400 ₪ לחודש, ללא מדור, הוצאות חינוך וגן". אם כן, זהו המינימום.
משרדנו מייצג אינספור גברים בתביעות גניבת זרע, תביעות הטומנות בחובן דרך כלל 4 תביעות: תביעה לאבהות, תביעה למזונות, תביעה למשמורת ותביעת נזיקין של הגבר כנגד האשה בגין מעשה גניבת הזרע.
עלה בידינו לשכנע את בית המשפט לאחר שנים רבות, כאשר אם נכנסתי בין כותלי בית המשפט לפני כשני עשורים ואף שופט (כמעט אף שופט) לא היה מבין על מה אני מדברת אם העליתי בפניו את נושא גניבת הזרע, הרי שכיום השופטים מכירים את התופעה הכר היטב, ולפחות בתיקים שאני מייצגת גם מבינים ש"פסיקה רגילה" של דמי מזונות לא יכולה להיקבע בהם.
ואכן, בהחלטה תקדימית שניתנה לפני מספר חודשים בתיק שאפרט עליו בקצרה הופחתו מזונות זמניים לקטין מתחת למינימום הקבוע בדין.
התקדימיות בהחלטה נובעת משניים: האחד, הפחתת סכום המזונות הזמניים ומדור מתחת לרף המינימום הקבוע בחוק; השני, מדובר בהחלטה שניתנה כבר במסגרת הדיון הראשוני בתיק, עוד בטרם השלב בו הוכחה כלל הטענה של גניבת זרע.
ובקצרה, משרדנו מייצג גבר (גרוש), אשר ניהל מערכת מינית מזדמנת עם אשה גרושה אם לילדה, וכשחפץ הגבר לנתק כל קשר עמה, הרתה האשה ממנו על מנת לאלצו להישאר במערכת יחסים עמה, באמצעות ילד, מתוך תקווה כי זו תעלה שלב למערכת זוגית רגילה. לא זו בלבד שהדבר לא צלח בידה, אלא שהיא פעלה בניגוד להבטחה מפורשת שנתנה לגבר כי לא תהרה ממנו עקב נסיבות בהן היה שרוי, ובהמשך כי לא תדרוש ממנו דמי מזונות; ואכן את הבטחתה שלא לדרוש מזונות קיימה במשך תקופה ממושכת בת כ- 7 שנים, תוך שהיא מחלה על מזונות הקטינה.
כעבור כ- 7 שנים, תבעה אם הקטינה מזונות עבור הקטינה בסך 2,500 ₪, כאשר בגין רכיב המדור והחזקתו תבעה סך 1,300 ₪, והחילה את תביעתה רטרואקטיבית 7 שנים לאחור.
בדיון המקדמי שהתקיים בנושא המזונות הזמניים, נטענו בשם הגבר הטענות, כלהלן:
ראשית, נטען כי התביעה הרטרואקטיבית הינה תביעה עצמאית, ויש להגישה בנפרד. טענה שנתקבלה.
שנית, הועלו בשם האב טענות כבדות משקל מדוע יש לפסוק מזונות הכרחיים בלבד, קרי להפחית אף מתשלום דמי המזונות והמדור הקבוע בדין, ובין היתר בגין טענה לגניבת זרע. בהחלטה תקדימית שנתן ביהמ"ש לענייני משפחה בר"ג, נפסק כי על האב לשלם מזונות זמניים לקטינה, בסך 1,450 ₪ לחודש, כאשר בסכום זה כלול רכיב המדור והחזקתו, קרי רכיב המזונות הועמד על פחות מ-1000 ₪.
במקרה אחר ייצגנו רופא שכושר השתכרותו גבוה, ואם הקטינים תבעה למעלה מ-8500 ₪ דמי מזונות. בית המשפט ברמת גן, על אף הכנסתו הגבוהה של האב, בהתחשב בטענת גניבת הזרע, פסק 6000 ₪ לשני הקטינים כאשר סכום זה כולל מדור.
ואלו אך דוגמאות ספורות, מיני רבות.
הטענה המרכזית נשענת על העובדה הפשוטה, האשה, ככל אשה שהחליטה להרות מתרומת זרע מתורם אנונימי, החליטה במודע לשאת בעול גידול הילדים לבדה, ולפיכך אין מקום לחייב את האב בדמי המזונות בכלל, אולם שלא לפגוע בטובת הקטינים עד הימצא פתרון מלא בחוק, הרי שאין מקום לחייבו, למצער, בדמי המזונות "הרגילים".
יתרה מזו, ניתן לראות בקטין כ"ילד מרדן". אסביר. ראשית, בהרבה מהמקרים עצם זה שהאשה תובעת כעבור מספר שנים, בלא שהאב יודע על קיומו של הילד, מונעת ממנו כל קשר עם הילד, ובמקרה כזה ברי שמדובר במרדנות.
יתרה מזו, גם במקרים שהגבר יודע על הולדת הקטינים, יש כאן סוג של מרדנות, שכן האשה במעשה שעשתה, גניבת הזרע, גורמת לנתק בין הילד לבין האב, ואת היכולת של האב לקיים קשר עם הילד, ולפיכך מדובר בסוג נוסף של מרדנות.
ואחרון חביב, עצם הגשת תביעת המשמורת על ידי האשה שגנבה זרע, בלא פירוט הסדרי הראיה שנכונה להם עם האב, מהווה סוג של מרדנות.
וכידוע, הדין האישי קובע שהאב פטור ממזונותיו של ילד מרדן. שימת לבכם, כי אותו דין אישי אשר קובע את חובת המזונות גם פוטר את האב ממזונות. ובתי המשפט אשר טוענים שידיהם כבולות בנושא דמי המזונות שכן זה נקבע בדין האישי, הרי שבמקרה דנא לא זו בלבד שידיהם אינן כבולות, אלא הן משוחררות לגמרי.
אלא מאי, דווקא בנסיבות אלו, של חופש מהדין הדתי, בתי המשפט נמנעו לאורך השנים מלהכיר בילד כילד מרדן ועשו כל שביכולתם שלא להטיל סנקציות כספיות, קרי הפחתת מזונות.
במספר פסקי דין מצומצם ניתן לראות שינוי בגישה, קרי כאשר מדובר בילדים מרדניים מעל גיל 15 ביהמ"ש נוהגים לבטל את המזונות. מתחת לגיל 15, בגילאים 6-15, ביהמ"ש נוהגים במקרים חריגים להקטין את המזונות. כך, למשל, בתמ"ש 015303/04 ד.ל. נ' ל.ר. בביהמ"ש לענייני משפחה מחוז ירושלים, סגנית הנשיאה הש' נילי מימון (פורסם באתר – נבו); תמ"ש 27271/01 ע.ש. נ' ש.ש. בביהמ"ש לענייני משפחה בירושלים, הש' פליפ מרכוס (פורסם באתר – נבו); תמ"ש 42858-03-10 ק. נ' ק. בביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה, הש' אספרנצה אלון (פורסם באתר – נבו).
בפסק הדין שניתן על ידי כבוד השופט נפתלי שילה (תמ"ש 59890-08 פלוני נ' אלמוני) נדונה בהרחבה סוגיית "בן מרדן" והשלכות קביעה זו על גובה המזונות המשולמים על ידי האב, כלהלן:
בית המשפט בבוחנו את ביטול מזונות הילדים מתייחס למספר שיקולים עיקריים:
מה הסיבות להתנהגות הילד, האם הדבר נובע מרצונו האמיתי והעצמאי של הילד או שמא קיימת אשמה התורמת למציאות זו מצד האב או האם, האם האב נקט בכל הפעולות הנדרשות לצורך חידוש הקשר בינו לבין בנו, האם ביטול המזונות יסכל את הסיכוי לחידוש הקשר בעתיד וכן האם ביטול המזונות יאפשר קיום צרכיו הבסיסים של "הבן המרדן" עד הגיעו לגיל 15. במרבית המקרים ינסה בית המשפט לבחון חלופה מתונה יותר, כגון הפחתת מזונות, וימנע מביטולם כליל, כפי שקרה בעניינינו.
בנסיבותיו החמורות של פסק הדין האמור, קבע כבוד השופט שילה, כי הילדים מתעלמים מאביהם באופן מוחלט וכל שהם רואים בו הוא מטרד. הילדים מסרבים להיות בקשר עם האב, מזה שלוש שנים, וזאת חרף ניסיונותיו השונים לשיקום יחסיהם. בין היתר מימן האב, ממשכורתו הדלה ייעוץ אצל פסיכולוגית בתקווה שזו תוכל לשפר את המצב. בנוסף, נקבע כי התנהגותה של האם אשר צופה מנגד ולא עושה דבר, יש בה כדי לתרום למציאות קשה זו לפיה הילדים רואים באביהם כזר מוחלט.
מסקנותיה של הפסיכולוגית הינן כי הילדים החליטו "להתגרש" מאביהם ו"ללא כל סיבה משמעותית", כמו כן, סברה המומחית כי פגיעה בדמי המזונות לא תרע את המצב כיום ואת הסיכוי לשיפור עתידי.
בית המשפט קבע כי עסקינן בילדים מרדניים ואולם לאור גילם פסק כי עד גיל 15 יופחתו המזונות המשולמים על ידי האב מ- 2,400 ש"ח ל- 1,200 ש"ח בעבור שני הילדים.
עוד קבע בית המשפט, כי על הילדים להבין שלמעשיהם יש השלכות ולאור זאת הרי שבמידה וימשיכו בסרבנותם הטוטאלית לקשר עם האב, בהגיעם לגיל 15 יפסקו המזונות באופן מוחלט.
פסיקה זו יפה מקל וחומר לתופעת גניבת הזרע, שכן הילדים לכתחילה "התגרשו" מאביהם, בנסיבות המאפיינות את התופעה.
כמובן, שגם בענין זה יש לקבוע הסדר מיוחד בחקיקה, משהתופעה סוף סוף הוכרה על ידי בתי המשפט בארץ. אמנם, כיום, הצלחנו בעמל רב, ובעבודה מאומצת, להטמיע את המונח, ולהביא את התופעה לתודעה השיפוטית והציבורית, אולם אין די בכך.
הכותבת הינה בעלת משרד עורכי דין בוטיק מוביל בישראל, המתמחה בתחומי המשפט האזרחי-מסחרי, אישות וניהול הון עסקי ומשפחתי. דיני משפחה, גירושין וירושה, תיקי "גנבת זרע", חקיקה ומדיניות, נדל"ן, דיני חוזים, דיני חברות, פשיטת רגל והסדרי נושים, דיני תקשורת, דיני קניין רוחני, לשון הרע ופגיעה במוניטין.
מייל: miritalaw@gmail.com
אתר אינטרנט: www.mirita-law.co.il
** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחברת איננה נושא באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
18 ביולי 2014