עו"ד מירית ענתבי*
פתח דבר
מאמר זה נכתב לאור אישורה ביום 18 במרץ 2014 של הצעת חוק לתיקון פקודת פשיטת הרגל (הקצבה לזכאי למזונות), התשע"ג–2013 בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "הצעת החוק" או "התיקון"; "הפקודה" – בהתאמה).
ראשית, נניח על השולחן אקסיומה ברורה – עקרון טובת הילד, עקרון על בשיטתנו, הוא שמנחה אותנו בבואנו לדון בנושא. הדעת אינה סובלת כי זכויותיו של הקטין תפגענה רק מן הטעם כי האב נכנס ביוזמתו להליך פשיטת הרגל.
אלא מאי, סבורני כי הנכון הוא לשקול במקרה כגון דא, את מכלול השיקולים של כלל הצלעות הרלוונטיות: הקטין, האם והאב.
דומה כי הצעת החוק שאושרה והתיקון בעקבותיה, אינם מביאים בחשבון צלע רלוונטית – האב. אקדים ואומר, כי לא לאב נתונה דאגתי, אלא לקשר בין האב לבין הילד, ולהשלכותיו על טובת הילד. אב שאיננו מסוגל לשלם מזונות ונכנס להליך של פשיטת רגל, הרי שהחמרת מצבו לא תטיב עם הילד כאשר יהפוך ל"נרדף" ביתר שאת באמצעות שלל הכלים הנתונים כיום בהקשר למזונות – עיקולים, מאסרים, שלילת רשיון ועתה אף הוסף מסלול מהיר לגבית מזונות בהוצאה לפועל.
קיימת חשיבות מכרעת להבנה של תחום דיני פשיטת הרגל ותחום דיני המשפחה, תוך שילוב ביניהם, בכל הקשור להליכי פשיטת רגל בהם מעורב גבר המצוי בהליכי גירושין או גרוש, על מנת שלא לפגוע בראש ובראשונה בטובתם של הקטינים, ודומני כי התיקון איננו משקף הבנה של מי מיוזמי ההצעה תחומים אלו. ייאמר בפתחם של הדברים: קיים פתרון לבעיה שביקשו יוזמי הצעת החוק לפתור, כפי שאפרטו בהמשך, כאשר אקדים ואציין כי הפתרון חייב להביא בחשבון את אותם הגברים אשר בתום לב נאלצו לפנות להליכי פשיטת רגל כאשר התיקון אף מחריף את מצבם.
המצב החקיקתי עד לתיקון
ודוק: גבר הנכנס להליכי פשיטת רגל מחויב בתשלום מזונות עבור ילדיו, להבדיל מחובותיו האחרים.
בפקודה נקבעו הסדרים המאזנים בין האינטרסים של כלל הנושים, של החייב, ושל הקטינים הזכאים למזונות.
משניתן צו לכינוס נכסי החייב, אזי ניתן צו לעיכוב הליכי הגבייה כנגדו, למעט הליכי גביה של נושה האוחז כנגד החייב בפס"ד למזונות שהחייב איננו פטור מתשלומם. זכויות הקטינים נשמרות חרף העובדה כי חייב הינו בהליכי פש"ר, בהתקיים התנאים הקבועים בפקודה לענין מועד מתן פסק הדין למזונות ומועד מתן צו הכינוס כנגד החייב.
קיים פסק דין למזונות
יש להבחין לענין תשלומי המזונות בין חוב מזונות אשר נצבר עד למועד מתן צו הכינוס (להלן: "חוב מזונות עבר") כנגד החייב, ובין המזונות השוטפים שעל החייב לשאת בתשלומם לאחר מועד מתן צו הכינוס (להלן: "מזונות שוטפים").
חוב מזונות עבר הינו חוב בר תביעה בהליכי פש"ר (סעיף 71 לפקודה). בהתאם, על האשה להגיש תביעת חוב לכונס הנכסים הרשמי על מנת שתשמר לה הזכות לקבל דיבידנדים עת יחולקו כספים מקופת פשיטת הרגל. אין תימה, כי חוב מזונות זה זוכה לעדיפות על פני החובות האחרים, כאשר תביעת מזונות זוכה לדין קדימה על פני שאר נושים של החייב (סעיף 378ד' לפקודה).
למותר לציין בהקשר זה, כי עת יינתן צו להפטר לחייב, קרי פטור מתשלום כל החובות אשר צוינו בבקשה למתן צו כינוס, חוב המזונות יוחרג מהפטר זה, והחייב לא יוכל ליהנות מפטור מתשלום המזונות (סעיף 69א' 3' לפקודה). על האשה להגיש תביעת חוב בתוך שישה חודשים מיום מתן צו הכינוס, שאחרת תאבד את זכותה לקבלת סכום כלשהו מהקופה (סעיף 44 לפקודה).
לגבי חוב מזונות שוטף לאחר שניתן צו כינוס הנכסים כנגד החייב, על האשה להגיש בשם הקטינים בקשה לבית המשפט לקציבת מזונותיהם בהתבסס על פסק הדין אשר ניתן בביהמ"ש לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
בית המשפט בבואו לקצוב את סכום המזונות, יערוך איזונים בין כלל המעורבים, תוך שהוא יביא בחשבון את חובותיו של החייב, את התשלום החודשי בו הוא מחויב לקופת פשיטת הרגל על ידי הכונס, ואת האינטרסים של כלל הנושים, ובהתאם יוטל על החייב לשלם סכום נוסף מעבר לסכום החודשי בו הוא מחויב בתשלום עבור כלל הנושים, עבור מזונות הקטינים. דינה של הקצבה זו כדין תשלום ע"פ פסק דין (סעיף 128 ב' לפקודה).
ודוק: סכום זה נמוך יותר מהסכום שנקבע בפסק הדין, מן הטעם שמטרת הפקודה הינה שהחייב לא יצור חובות חדשים, ומתוך ההנחה שלא בכדי יזם החייב הליכי פש"ר. סכום זה ניתן לגבייה במסגרת הליכי הוצל"פ רגילים כנגד החייב, תוך נקיטת שלל ההליכים המצויים בידיה כנגד החייב. שימת לב, כי למרות שבית המשפט המחוזי קצב את הסכום, אין לו סמכות לעכב הליכי גבייה (סעיף 22 ד' לפקודה), אלא רק לביהמ"ש למשפחה אשר נתן את פסק דין למזונות.
ככל שבמועד כניסת החייב להליכי פש"ר, הביטוח הלאומי משלם קצבה לאשה על-פי פסק דין למזונות, זכאי המוסד לביטוח לאומי לחזור אל החייב בתביעה לשיפוי לרבות המחאת הסכום שנפסק על ידי ביהמ"ש כלפי האשה.
טרם ניתן פסק דין למזונות כנגד החייב
אם נכנס החייב להליכי פשיטת רגל, ורק לאחר מכן מוגשת תביעת המזונות, על האשה לבקש את אישורו של כונס הנכסים הרשמי ושל בית המשפט לצורך הגשת התביעה.
בקשת פושט הרגל להקטין את סכומי המזונות – הלכה פסוקה היא כי סכום מזונות תמיד ניתן להגדלה או להפחתה, והכל תלוי בנסיבות. לאור העובדה כי החייב נכנס להליכי פש"ר, אזי אין לו יכולת להגיש תביעה להפחתת סכום המזונות אלא בהסכמת כונס הנכסים הרשמי או ביהמ"ש המחוזי הדן בעניין פשיטת הרגל.
הצעת החוק
הצעת החוק (מספר פנימי: 483390) ביוזמתם של חברי הכנסת קארין אלהרר, עדי קול , אורלי לוי אבקסיס, דב ליפמן, איתן כבל ועליזה לביא, עניינה בתיקונו של סעיף 128 (א) לפקודה, כלהלן:
בסעיף 128 (א) לפני "לפי בקשתו" יבוא "ניתן צו כינוס, רשאי בית המשפט,", במקום "מפושט הרגל", יבוא "מהחייב" והמילים "רשאי בית המשפט" – יימחקו.
מדברי ההסבר להצעה (דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 30, עמ' 638), עולה, כי הלכה פסוקה היא כי קיימת חשיבות גבוהה בתשלום דמי מזונות הקטין בזמן על מנת שלא לפגוע באיכות חייו ובמילוי אחר צרכיו . סעיף 429 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי בית המשפט יכול להקציב תשלומי מזונות מנכסי פושט רגל. עם זאת, אם ההורה המשמורן מכלכל לבדו את הקטין מבלי שיש בידו את היכולת הכלכלית לעשות זאת בצורה מספקת, יתכן והוא יזדקק לכספי המזונות עוד קודם להכרזה על החייב כפושט רגל.
בפסק הדין בעניין בכשי דניאל נ' עו"ד אריה חגי (פש"ר )ת"א( 2206/05 ), הוכר הצורך בכך שתשלום המזונות לא יתחיל רק עם הכרזת החייב כפושט רגל, אלא כבר עם מתן צו הכינוס, המהווה "נקודת מעבר" של החייב אל תחום ההליך הקולקטיבי של חדלות הפירעון.
הנחיות הכונס הרשמי בעניין מזונות בתיקי פשיטת רגל משנת 2008, מאמצות את פסיקת בית המשפט וקובעות, כי אין מקום לערוך הבחנה בין תיקים בהם ניתן צו כינוס וטרם ניתן צו פשיטת רגל לבין תיקים בהם ניתן צו פשיטת רגל.
לאור חשיבות הנושא ועקב כך שהנחיות הכונס אינן בבחינת חוק, מוצע בהצעת החוק לעגן את הנחיית הכונס הרשמי בחקיקה, ולקבוע כי בית המשפט רשאי להקציב לאדם מזמן לזמן מתוך נכסי החייב או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון על חשבון תשלומי מזונות, כבר לאחר מתן צו הכינוס.
המצב החקיקתי לאחר לתיקון
כאמור, מליאת הכנסת אישרה ביום 18 במרץ 2014 הצעת החוק, לפיה תשלום המזונות לא יוקפא בעת הגשת בקשה לפשיטת רגל. יוזמי ההצעה הצהירו כי מטרתה למנוע מצב בו בקשות לפשיטת רגל מוגשות במטרה לחמוק מהתשלום.
תופעת ההשתמטות ממזונות על ידי פניה להליך של פשיטת רגל הינה ידועה; אנו נתקלים ביותר ויותר חייבי מזונות, שתלויים נגדם חובות חיצוניים המשמשים אותם במאבקם בתשלומי המזונות. הללו פונים להליך של פשיטת רגל ומבקשים לחסות תחת ההגנות שמעניקה פקודת פשיטת הרגל במטרה שלא לשלם את תשלומי המזונות.
ואכן, מרגע שאדם מגיש בקשה לפשיטת רגל מוקפאים באחת כל חובותיו, לרבות חובת תשלום דמי מזונות, עד לסיום בחינת הבקשה. המשמעות היא, שהגרושה והילדים נותרים ללא כלכלתם במשך חודשים, ללא הודעה מוקדמת, ורק לאחר שביהמ"ש קובע האם להכריז על מגיש הבקשה כפושט רגל – דנים האם ובאיזו מתכונת ישוב וישלם את חוב מזונותיו.
נשים רבות התקוממו כנגד עוולה זו, שאינה בלתי-חוקית, ועתרו לבית המשפט במטרה להוכיח שהחייב אינו נמצא במצוקה כלכלית אמיתית. המחוקק שנחלץ לעזרתן תיקן הפקודה באופן שחוב המזונות יהיה החוב היחיד שלא יוקפא בעת הגשת בקשה לצו כינוס וההורה המשמורן ימשיך ויקבל את כספי המזונות גם בזמן בחינת הבקשה לפש"ר, קרי מקופת הכינוס.
פרק הזמן שחולף ממועד הגשת בקשה למתן צו כינוס ועד להכרזתו של החייב כפושט רגל הוא בדרך כלל כשנה. על אף שבתי המשפט קוצבים לעיתים כספים חיוניים לסמוכים לשולחנו של החייב, הרי שבפועל קורה לא אחת שהכונס הרשמי והמנהל המיוחד מתנגדים להקצבה או מבקשים להפחיתה באופן משמעותי. התיקון מבטל את ההבחנה שנהגה עד כה בין חייב בתחילת ההליך, שניתן כנגדו צו כינוס, לבין חייב שכבר הוכרז כפושט רגל. כך יתאפשר לקצוב מתוך קופת הכינוס מזונות קטין גם כאשר החייב התיק עדיין מתברר.
המצב החדש יביא לכך שחייבים, שלא משלמים מזונות, יאלצו לשלמם דרך תיק הכינוס, שאלמלא כן תבוטל בקשתם לפשיטת רגל. עם זאת, גם כאן עלול להיווצר מצב שפסיקת המזונות עלולה להיות נמוכה יותר מצו המזונות הקיים.
הפתרון במסגרת התיקון איננו שלם
"לחמוק מתשלום" לעומת "נעדר תשלום"
אני רוצה להאמין שהפתרון במסגרת התיקון נותן מענה לקבוצה קטנה של מקרים בהם הגברים מגישים בקשות לפשיטת רגל בחוסר תום לב, רק על מנת להשתמט מתשלום מזונות. אולם, היכן הקבוצה הגדולה של הגברים אשר באמת ובתמים אינם מסוגלים לשאת בתשלומי המזונות, עד כי פושטים את הרגל, וזאת לא בכדי כפי שיובהר להלן.
הביקורת שלי מתייחסת לכך ששוב בנושא כה חשוב לא שקלו את מכלול השיקולים, כפי שלא שקלו לענין קביעת גובה תשלומי המזונות.
שוב מונפת חרב פיפיות מעל ראשו של הגבר; לא די בכך שמחויב כיום בתשלומי מזונות גבוהים במיוחד לעומת הנהוג בעולם, אלא שעתה אף כאשר מגיע לפת לחם (ואינני עוסקת באלו המנסים להתחמק בחוסר תום לב), אין מתחשבים בו.
על מנת לסבר את האוזן אתייחס אך לנתונים ספורים לגבי גובה תשלום המזונות ברחבי מדינות העולם, מתוך מכלול הנתונים שפורסמו בדוח ארגון ה- OECD[Organisation for Economic Co-operation and Development] שפורסם בחודש דצמבר 2013, ממנו עולה, למשל, כי ממוצע המזונות המשולמים בעולם, הרי שהטווח נע בין 581 ₪ בממוצע בפולין, אחריה 686 ₪ בשוודיה, והגבוהים שבהם מגיעים ל – 1757 ₪ בארה"ב, ו – 3213 ₪ בשוויץ. הממוצע בישראל עומד על 4,500 ₪! ועל 2000 ₪ לילד אחד, לעומת לדוגמא על 448 ₪ בשבדיה ו-1165 ₪ בארה"ב.
צא ולמד: ידוע לכולנו שכושר ההשתכרות בישראל נמוך בכמחצית מכושר ההשתכרות בארה"ב, אולם הגברים בישראל מחויבים לשלם מזונות הגבוהים בעשרות אחוזים (עד פי 3) מן הגברים בארה"ב, למשל.
בנושא זה, לרבות בנוסחאות הקיימות במדינות ברחבי העולם, דנתי ארוכות במאמרי הנושא את הכותרת: מזונות הקטינים: חובה הדדית של שני ההורים.
הפתרון המוצע
הפתרון פשיטא, בדמות תוספת קטנה להצעת החוק, לפיה תערך בחינה ראשונית לגבי מצבו של הגבר דה-פקטו ומטרת ההליך שנקט, וזאת במהלך אותה תקופת ביניים, שכאמור נמשכת כשנה, תוך תחימתה ל-3 חודשים ממועד הגשת הבקשה. במסגרת הבחינה, נקל יהיה על הגורמים הרלוונטיים המעורבים בהליך פשיטת הרגל לבחון אם הגבר מנסה להתחמק מתשלום או שנעדר תשלום, קרי מצבו הכלכלי אכן אינו מאפשר לו תשלום המזונות.
במקרה הראשון, יחול התיקון כלשונו, ואילו במקרה השני יחול ההסדר הישן, בשינויים המחויבים תוך עריכת מלאכת איזונים בין כלל המעורבים הקטין, האשה, הגבר ויתר הנושים. במלאכת איזונים כוונתי, בין היתר, לחובת המזונות ההדדית של שני ההורים, עליה עמדתי במאמרי לעיל. בנוסף, במקרה השני יתאפשר לגבר במהלך תקופה תחומה זו לבחון אפשרות של דרישת משמורת משותפת, מה שיקל עליו את תשלום המזונות. אולם על כך במאמר נפרד.
הכותבת הינה בעלת משרד עורכי דין בוטיק מוביל בישראל, המתמחה בתחומי המשפט האזרחי-מסחרי, אישות וניהול הון עסקי ומשפחתי. דיני משפחה, גירושין וירושה, תיקי "גנבת זרע", חקיקה ומדיניות, נדל"ן, דיני חוזים, דיני חברות, פשיטת רגל והסדרי נושים, דיני תקשורת, דיני קניין רוחני, לשון הרע ופגיעה במוניטין.
מייל: miritalaw@gmail.com
אתר אינטרנט: www.mirita-law.co.il
** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחברת איננה נושא באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
18 ביולי 2014