א. פתח דבר
במסגרת עבודתנו מגיעים למשרדנו חייבים רבים, שחובותיהם נעים בסדרי גודל של בין עשרות אלפי שקלים לבין עשרות מיליוני שקלים, כאשר חלקם מגיעים עוד בטרם הוחל בטיפול כלשהו בחובותיהם, ואחרים במהלך הטיפול המקצועי כאשר הוא לא הניב את התוצאות הרצויות.
המקרה נשוא מאמר זה, כמותו ישנם לא מעט. נקדים ונציין, כי מדובר בתיק מורכב אשר הכיל בחובו סוגיות מורכבות מנישות משפטיות מגוונות, לרבות תחום דיני הגירושין, תחום הבנקאות, התחום המסחרי ועוד, שעל העורך דין היה להבין ולהתמצה בהן היטב על מנת שיהיה בידו לגבש ולהביא לפתרונו של התיק. במה דברים אמורים?
ראשית, יש ליתן את הדעת לכך שמדובר היה בחייב אשר התגרש טרם כניסתו להליך פשיטת הרגל והותיר את כל רכושו לגרושתו, לרבות חלקו בדירת המגורים. בנוסף, עלה נושא דמי המזונות שהחייב התחייב לשלם במסגרת הסכם הגירושין, שעתה הוא היה עול כבד מידי. בנוסף, לחייב היו חובות כבדים לבנקים ונדרשה מומחיות בתביעות מול בנקים, ולבסוף הנושא המסחרי אשר נגע לעסק שניהל בעבר על שמו, וכעת התנהל על שמו של קרובו.
לכל אלה היה צריך ליתן את הדעת, תוך הבנה מעמיקה של המטריות השונות, ובחינה כיצד ניתן דווקא לנצל לטובת החייב נושאים אלה, על אף מורכבותם, ולהביא בסופו של יום לתוצאה הרצויה – הסדר נושים והפטר!, להבדיל מפשיטת רגל.
ב. רקע עובדתי
בתמצית, עסקינן בחייב, בעל עסק, אשר מזה כ-5 שנים מנהל, באמצעות עורך דינו, הליך של פשיטת רגל בגין חובות הנאמדים בכ-2.5 מיליון שקל. ההליך מתנהל בעצלתיים, לא היתה כל התקדמות, ובהתאם המנהל המיוחד הודיע לחייב כי בדעתו לבקש מבית המשפט לסלקו מהליך פשיטת הרגל מנימוקים כבדי משקל. בנסיבות אלה הגיע החייב למשרדנו.
בחינת המקרה העלתה, כי לא זו בלבד שלא נבחנה כלל האפשרות הנכונה והקלה יותר של הסדר נושים בראשית הדרך, קרי עוד בטרם נכנס החייב להליך פשיטת הרגל, אלא שאפשרות זו אף לא נבחנה במהלך ההליך הארוך שהתנהל בבית המשפט.
בתמצית ייאמר, כי מהגרושה נדרש שווי חלקו של החייב בדירת המגורים, בדרך של ניהול משא ומתן מולה והשגת הסכמתה בכתב (אגב, ככל שלא היתה ניתנת הסכמתה, ניתן היה לפעול כנגדה בהליך של ביטול הענקה במסגרתו תובע המנהל המיוחד את הגרושה בעילה לפיה הדירה הוענקה לה על ידי החייב שלא כדין, ולפיכך היא נדרשת להעביר לקופת הכינוס את שווי חלקו של החייב בדירה). גם נושא דמי המזונות אשר נקבע בהסכם הגירושין טופל, באופן שבית המשפט נעתר לבקשתנו וקצב סכום נמוך יותר. תביעות הנושים נבחנו מחדש, ונוהלו משאים ומתנים לגביהן, עד להגעה לתוצאה הרצויה.
כפועל יוצא מכל הפעולות המנויות לעיל, הוגשה לבית המשפט הצעה להסדר נושים, על דעתו ובהסכמתו של המנהל המיוחד, אשר אמון על קופת הכינוס.
ההליכים הללו שנקטנו בהם, אשר זכו לאישורו של המנהל המיוחד, הביאו לפתרונו של תיק סבוך במסגרתו מצוי היה החייב בהליכים מזה שנים, ואמנם היה חי אך התהלך כמת בהעדר כל אפשרות לממש עצמו ואת החיים. סיומו של התיק איפשר לחייו לפתוח בחיים חדשים, אישיים ומקצועיים, וכהגדרתו: "אני יכול סוף סוף לנשום לרווחה ולהתחיל לחיות".
ג. רקע משפטי
כאמור, ניתן להגיע להסדר נושים, טרם תחילת הליך פשיטת הרגל או במהלכו. רצוי, ככל שניתן, לנסות ולהגיע להסדר עוד טרם הוחל בהליכי פשיטת הרגל.
הסדר נושים טרם מתן צו כינוס – סעיף 19א' לפקודה
הסדר נושים טרם צו הכינוס כשמו כן הוא זהו הסדר נושים שיכול להציע חייב שטרם ניתן נגדו צו כינוס. הסדר נושים מסוג זה הנו הסדר נושים המתבצע בהתאם לסעיף 19א' לפקודת פשיטת הרגל.
חייב שטרם ניתן נגדו צו כינוס ואשר חובותיו אינם פחותים מהסך שנקבע בחוק רשאי להגיש בקשה להסדר נושים לפי סעיף 19א' לפקודה . אחד התנאים לאישור הבקשה להסדר נושים לפי סעיף זה הנו שהחייב הציע לפרוע לפחות 30% מכלל חובותיו ברי התביעה וזאת לא כולל חובות המוגדרים כחובות בדין קדימה. הצעת החייב המוגשת כאמור בכתב טעונה התייחסות של הכונס הרשמי ו/או המנהל המיוחד ו/או נושיו של החייב ורק לאחר מכן יחליט בית המשפט אם לקבל את הצעת החייב אם לאו.
הסדר נושים לאחר מתן צו כינוס – סעיף 33 לפקודה
הסדר נושים לאחר מתן צו כינוס הנו הסדר נושים המתבצע בהתאם לסימן ג' לפקודת פשיטת הרגל כשהאפשרות להסדר מסוג זה קבועה בסעיף 33 לפקודה. הצעת להסדר נושים לפי סימן ג' לפקודה צריכה להיות מוגשת בכתב ועליה לכלול את פרטי ההסדר המוצע וכן את הערבויות לביצוע ההסדר על ידי החייב.הצעת החייב להסדר טעונה התייחסות הנושים המקבלים עותק מהצעת ההסדר של החייב באמצעות הכונס הרשמי. נושי החייב רשאים להתנגד להצעה וככל שמי מהנושים התנגד להצעה זכאי הנושה שהתנגדותו תשמע.
בית המשפט יאשר את הצעת חייב להסדר נושים לפי סימן ג' לפקודה ככל שההצעה עומדת בקריטריונים הקבועים בחוק. בין היתר, על הצעת החייב להסדר נושים לזכות ברוב של נושים בעלי היקף חוב כולל בשיעור של לפחות שלושת רבע מסך היקף החובות ברי התביעה.
בית המשפט רשאי במקרים מיוחדים לאשר הצעת הסדר מסוג זה במידה ויש רוב של בעלי לפחות מחצית מהיקפן הכולל של תביעות החוב. הצעת הסדר שאושרה מחייבת את כל הנושים, למעט נושים אשר החייב לא היה נפטר מהחוב כלפיהם במסגרת צו הפטר בהליכי פשיטת רגל.
ככל שישנן נסיבות אשר בעטיין בית המשפט לא היה נותן לחייב הפטר או מתנה או מתלה את ההפטר, אזי יאשר בית המשפט את הצעת הפשרה במידה וישנה ערובה סבירה שיפרע חלק מהחוב הלא מובטח, לפי השיעורים המצוינים בטבלה הקבועה בפקודת פשיטת הרגל. גם כשמדובר בהסדר נושים על פי סעיף33 לפקודה זה יאושר רק במידה וישנה התחייבות לפרוע את החובות שבדין קדימה תחילה.
להבדיל מהמקרה שהובא בפתיח למאמר זה, אשר הסדר הנושים בו הוגש במהלך הליך פשיטת הרגל, קרי על פי סעיף 33 לפקודה; הרי, שבמסגרת מאמר זה נתמקד בהסדר נושים טרם מתן צו כינוס, קרי בטרם הוחל בהליכי פשיטת רגל, שהוא החלופה המועדפת, כמובן.
הסדר נושים לפי סעיף 19א' לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: הפקודה) נועד לאפשר לחייב להסדיר את חובותיו מבלי שנכנס כלל להליך פשיטת רגל, דבר המלווה בהכתמת החייב בכתם של חדל פרעון. ולחילופין להגיש בכל עת לבית המשפט הצעה להסדר.
ההסדר מאפשר לחייב, שחובותיו עולים על סכום החוב הקבוע בסעיף לפנות בכל עת לבית המשפט עם הצעה להסדר עם נושיו לפיה ישולם לנושיו לפחות 30% מסך חובותיו. בפקודה נקבעו תנאים נוספים שעל ההצעה לעמוד בהם, ואולם כאשר הדבר אפשרי מהווה סעיף 19א' אלטרנטיבה שראוי לשקול אותה עובר לפניה להליכים של פשיטת רגל. במאמר זה נפרט את ההליכים שעל החייב לנקוט בהם ואת שיקולי בית המשפט, שעה שעומדת בפניו בקשה לאישור הסדר ע"פ סעיף 19 א'.
על-פי לשון החוק, על מנת שהצעת ההסדר תאושר יש להציע לנושים מינימום 30% מסך החובות ולזכות ברוב של 75% מערך החובות של הנושים הנוכחים והמצביעים באסיפת הנושים שתכונס. על פי סעיף 35(ו) לפקודה אישור וההסדר מסור לשיקול דעתו של בית המשפט, ועליו להשתכנע כי הצעת החוב סבירה וכי יש בה כדי להועיל לציבור הנושים בכללותו בהתייחס להליכי פשיטת הרגל, כמו כן בסמכותו של בית המשפט לקבוע ערובות לביצוע ההסדר.
בית המשפט רשאי לסרב לאשר את ההסדר, גם אם עומדת הצעתו של החייב בכל יתר התנאים, אם הוכח כי החייב ביצע את המעשים ו/או המחדלים המנויים בסעיף 63 לפקודה, הקובע שורה ארוכה של מעשים ומחדלים שהחייב ביצע ואשר מונעים ממנו את הזכות לקבלת הפטר, בהם יראה בית המשפט כחוסר תום לב מצד החייב.
ד. ההצעה להסדר – מינימום הכרחי מסך החובות
כאמור, על פי סעיף 19א' על החייב להניח את דעתו של בית המשפט שקיים יסוד סביר להניח כי ישולמו לפי ההצעה לפחות 30% מסך חובותיו.
יודגש: "סך החובות" משמעותם, החובות המאושרים על ידי המנהל המיוחד; ואין מדובר בסך החובות שאותם מציג החייב במסגרת גילוי הפרטים בבקשתו להסדר, או מסך תביעות החוב המוגשות ע"י הנושים.
ה. שיקולי בית המשפט בבואו לדון באישור ההסדר
בבסיס הליכי פשיטת הרגל עומדות שתי תכליות: האחת כינוס נכסי החייב וחלוקתם בדרך הזולה והיעילה ביותר; ויש הכרח באמצעי קיצוני יותר – הוא הליך פשיטת הרגל; והתכלית השנייה, לאפשר לחייב שנקלע לקשיים כלכליים ואינו יכול לפרוע את חובותיו לפתוח "דף חדש" בחייו הכלכליים על ידי קבלת הפטר.
ו. ההצעה להסדר עם הנושים
כאמור, תנאי לקבלת ההסדר הינה הצעה של לפחות 30% מגובה החובות אשר יאשר המנהל המיוחד, כאשר ניתן להציע את תשלום החוב גם בהסדר תשלומים.
תנאי נוסף נדרש הינו הסכמת 75% מהנושים (או 50% בנסיבות מיוחדות שיירשמו) להסדר. לפיכך, על החייב לשכנע במסגרת ההסדר כי הצעתו להסדר תועיל להם יותר מאשר הליכי פשיטת רגל. במקרה נשוא המאמר, הביא החייב התחייבות מבני משפחתו להעברת סכום מסוים לקופת ההסדר – בתנאי שהוא יאושר, כמו גם התחייבותה של הגרושה לתשלום סכום נוסף, וכן סכום קטן שהחייב התחייב להעביר לקופה מהכנסותיו על מנת לשכנע את הנושים להסכים להצעתו.
בנוסף, יש לשכנעם בדין וחשבון על נכסי החייב והכנסותיו, אשר מצורף להצעת ההסדר. כמובן, שאם הצעת ההסדר תהיה רווחית עבורם יותר מהחלופה שהחייב ייפנה להליכי פשיטת רגל, וגם אם יתנו אמון בדין וחשבון שאינו לוקה בחוסר תום לב – יתנו רוב הנושים את הסכמתם להסדר.
ז. תום לב ותקנת הציבור בבקשה להסדר
כאמור, אחד השיקולים העיקריים שישקול בית המשפט בבואו לדון בבקשת החייב להסדר הינה עקרון תום הלב, במובנו הסובייקטיבי והאובייקטיבי. הן בשלב של יצירת החובות והן בשלב שלאחר הגשת בקשתו לאישור הסדר ע"פ סעיף 19א'. במובן הסובייקטיבי נקבע בפקודה כי אם מכלול הנסיבות מצביע על כוונת חייב להתחמק מנושיו, בין היתר על ידי הצהרות שווא באשר לנכסיו ומצבו הכלכלי, ייתכן שיהיה בכך חוסר תום לב המצדיק דחיית הבקשה למתן צו. עקרון תום הלב במובנו האובייקטיבי מתייחס הן לנושים והן לחייב אשר חייבים להפעיל את זכויותיהם על פי הפקודה בתום לב.
במקרים מסוימים יתייחס בית המשפט בבואו לדון בהליכי פשיטת רגל, לרבות הליכים לאישור הסדר לפי סעיף 19א', גם ב"תקנת הציבור.
ח. הליכי הביניים עד להחלטה סופית של בית המשפט
היה ובית המשפט יראה לנכון לדון בבקשתו של המבקש להסדר ימונה, לשם פיקוח על ביצועו וההוצאה לפועל של כינוס נכסי החייב וההליכים המנהליים הדרושים (כגון פרסום בעיתונות, כינוס אסיפת נושים ועוד) מנהל מיוחד מטעם בית המשפט. עם המינוי יועברו בד"כ כל נכסיו והכנסותיו של המבקש לקופת הכינוס, למעט הדרוש לו לצרכי מחיה, שתהיה תחת חסותו ושליטתו של המנהל המיוחד, או כונס הנכסים הרשמי. כמובן, שעד להכרעה בבקשת החייב להסדר, יעוכבו כל ההליכים כנגדו.
ט. סיכום ומסקנות
במקרים מתאימים, על מנת להימנע מכתם של הכרזה כפושט רגל והיה ויש ביכולתו של החייב לגייס סכום כלשהו, יהיה זה ראוי שתישקל האלטרנטיבה להצעת הסדר נושים ע"פ סעיף 19א' או סעיף 33 לפקודה, לפי הענין.
הסדר נושים הנו הסדר הנערך בין חייב לנושיו לצורך הסדרת חובותיו. במסגרת פקודת פשיטת הרגל יכול חייב להציע לנושיו להסדיר את חובותיו כלפיהם לפי תנאים כאלו ואחרים המוצעים על ידו. ככל שההסדר מתקבל ומאושר על ידי בית המשפט ההסדר הופך להיות סופי ומחייב , והדבר מאפשר לחייב להיפטר מחובותיו, ו – "לצאת לחופשי".
המסקנה החשובה מכולן, בעיקר בנושא זה, הינה חשיבות בחירת איש מקצוע נכון אשר הינו מומחה ובעל נסיון רב במגוון רחב של תחומי המשפט אשר ידע ליתן את המענה ולגבש את הפתרון הטוב ביותר בכל מקרה ומקרה, בהתאם לנסיבותיו המיוחדות.
הכותבת הינה בעלת משרד עורכי דין בוטיק מוביל בישראל, המתמחה בתחומי המשפט האזרחי-מסחרי, אישות וניהול הון עסקי ומשפחתי. דיני משפחה, גירושין וירושה, תיקי "גנבת זרע", חקיקה ומדיניות, נדל"ן, דיני חוזים, דיני חברות, פשיטת רגל והסדרי נושים, דיני תקשורת, דיני קניין רוחני, לשון הרע ופגיעה במוניטין.
מייל: miritalaw@gmail.com
אתר אינטרנט: www.mirita-law.co.il
** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחברת איננה נושא באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
12 בנובמבר 2013