סוד מסחרי הינו קניין, מעין קניין של העסק, הזכאי להגנת החוק אם העסק נקט באמצעים המתאימים למניעת חשיפתו, ושלצדדים שלישיים יש חובה להימנע מחשיפתו עקב יחסי אמון מיוחדים, או בגין הסכם הכולל תניות לשמירת סודיות ולבדרך כלל מניעת תחרות במגבלות החוק והפסיקה.
לשם ניהול נכון של ההגנה על הסודות המסחריים של העסק בהתאם להוראות החקיקה והפסיקה בישראל, יש להתייחס גם יחד לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות") בו מוגדר סוד מסחרי, ולחוק הפטנטים, תשכ"ז- 1967 (להלן: "חוק הפטנטים"), וכמובן לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973 (להלן: "חוק החוזים") בכלל ולפסיקה שהתפתחה בתחום דיני העבודה בפרט, ובזיקה לתחום ההייטק במיוחד.
בתי המשפט נוטים להגן על סוד מסחרי רק כאשר הוא מפורט ואיכותי, שנשמר באמצעי בטחון הולמים וחזקים מספיק. יש להקפיד על הסכמי סודיות, שמירה על מגזר מצומצם של שותפי סוד ובעיקר שמירה על קפדנית על הסוד. הדרך להגן על מוצר היא רישומו כפטנט, אמנם הוא ייפוג אחרי 20 שנה, אך סוד מסחרי חשוף להנדסה חוזרת ופקיעתו בתקופה קצרה הרבה יותר.
מהו סוד מסחרי?
סודות מסחריים מוגדרים בחוק עוולות מסחריות שנועד להסדיר את כללי התחרות ההוגנת. סוד מסחרי מוגדר כדבר מאוד רחב – כל סוג של מידע, ידע, תרשים, נוסחה, רשימה או כל דבר אחר שנותן לעסק מסוים יתרון על עסק אחר. אין כללים זהים הנוגעים לראשוניות בנושא של סוד מסחרי, ייתכן שמספר אנשים יחזיקו באותו סוד מסחרי, כדי לקבל הגנה חזקה על המוצר יש לרשום כפטנט, אך זה לא יהיה סוד יותר. התנאים ליצירת סוד מסחרי והגנתו ככזה:
1. נקיטת אמצעים סבירים ע"י בעל המוצר לשמירה על הסוד – פס"ד קרון מדבר על כך שהסכמי סודיות יכולים לשמש כמקור ליצירת סוד מסחרי. גם תקנון יכול להוות מקור שכזה. אולם, לא כל הסכם סודיות הוא בהכרח סוד מסחרי.
2. לא ניתן לגילוי בקלות – שיטת הביצוע של הסוד המסחרי היא חשובה מאוד ולכן אינפורמציה או מידע אינם יכולים לשמש כסוד מסחרי, אלא יש לבדוק באיזו קלות אדם סביר יכול להגיע לאותה שיטת ביצוע, כפי שנקבע בפס"ד אסף יעקב. ככל שיותר קשה לאדם סביר להגיע למידע המבוקש, כך ההגנה כסוד מסחרי תהיה חזקה יותר (פס"ד אהבה ופס"ד נחושתן נ' שינדלר). בנוסף, תינתן הגנה חזקה יותר לסוד המסחרי אם נדרש מאמץ קשה יותר. לבעליו לגבש אותו (פס"ד בן-ברוך נ' תנובה).
סייגים להגדרת סוד מסחרי
1. ידע או מיומנות שנרכשו במסגרת עבודתו של העובד, אינם בגדר סוד מסחרי
2. תקנת הציבור – סוד מסחרי שדרוש לשלום הציבור, לא יזכה להגנה ככזה (דומה לרישיון כפייה)
3. סוד מסחרי שהפך להיות מידע כללי, לא משנה באיזו דרך, יהפוך את כל מי שגילה אותו לשותף בסוד המסחרי
4. הנדסה חוזרת – אם ניתן לגלות את הסוד המסחרי ע"י פירוקו ושיחזור תהליך הייצור, אזי לא מדובר יותר בסוד מסחרי
5. פוטנציאל מסחרי – אם למוצר יש "זמן מדף" קצר יחסית בהשוואה לתקופת הגנה על פטנטים (20 שנה) כמו תוכנות מחשב, עדיף לרשום פטנט ולא להסתכן בחשיפת סוד מסחרי.
גזל סוד מסחרי הינו עוולה נזיקית, המבוצעת ע"י נטילתו ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים, או שימוש בו על ידי הנוטל; או כאשר נעשה בו שימוש בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד; או קבלתו או שימוש בו ללא הסכמת בעליו, כאשר המקבל או המשתמש יודע או שהדבר גלוי על פניו, בעת הקבלה או השימוש, כי הסוד הועבר אליו באופן אסור, או כי הסוד הועבר אל אדם אחר כלשהו באופן אסור כאמור לפני שהגיע אליו.
לפי סעיף 13 לחוק עוולות מסחריות, בית המשפט רשאי לפסוק לתובע, לכל עוולה, או למספר עוולות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום של עד 100,000 ₪.