זכות יוצרים היא זכות שמקנה הגנה מפני העתקה לצורת ביטוי ייחודית, מכאן השם האנגלי Copyright. זכות זו חלה על המון סוגים של יצירות שחלקן מוגדרות בחוק וחלקן הן תוצר של פסיקה:
1. שלטי פרסומת – מגן על המלל, הגרפיקה או התמונה, הסלוגן. אולם, לא כל פרסומת תהיה מוגנת: למשל, פרסומת לשיער שמשלבת תנועה מצד לצד של השיער.
2. קומיקס – הראשון שזכה להגנה שכזו הוא מיקי מאוס. ההגנה על זכות יוצרים היא ל- 70 שנה וכשהיא מסתיימת יש שתי אפשרויות: להמשיך להגן עליה באמצעות הוכחת מוניטין חזק מספיק ליצירת הגנה (אולם יהיו שיגידו שזה ניסיון להתחכם ולהאריך את זכות היוצרים). ייתכן וניתן לרשום פטנט על דרך היצירה של הקומיקס ולא על הדמות עצמה. בארה"ב הוארכה ההגנה על הקומיקס ל- 90 שנה במקום 70. היקף ההגנה נובע מהדמות עצמה וחל על כל מרכיבי היצירה!
3. יצירה ספרותית – מניעת העתקה מהיוצר ובמקרים מסוימים זה מונע גם העתקת הדמויות בספר. במקרה הזה ההגנה היא יותר מצומצמת, ניתן לקחת את הספר ולרשום ספר דומה אך אחר. למשל, יש המון אנשים שכותבים ספרים בסגנון של ג'ון גרישם. בפס"ד חנה מוסינזון, נקבע כי התוכן שונה ולכן אין בשינוי אופי הדמויות, הפרה של זכות היוצרים של המחבר (ביהמ"ש התעלם מהפרה של זכות מוסרית).
4. פסלים – לגביהם תמיד תהא השאלה האם מדובר בהגנה של מדגם או יצירה.
הגנה מכוח זכויות יוצרים
בכדי שתקום הגנה ליצירה מכוח זכויות יוצרים, יש לענות על שתי דרישות:
1. מקוריות מסוימת – להבדיל מדבר קיים, לא משהו אבסולוטי שיפיל אותנו מהרגליים, או כפי שאמר הנשיא שמגר "לא המצאת המאה".
2. משהו מעבר לרעיון – בפס"ד הוצאת בז נ' טרטקובר, קבע ביהמ"ש שכאשר מדובר בחלק זניח בתוך הספר, כמו 3 איורים מתוך מאות, אין מדובר בהפרה של זכויות יוצרים.
שני מאפיינים לזכויות יוצרים
1. זכות כלכלית – זכות לעשות כסף מהיצירה. זוהי זכות שלילית – ישנו איסור על כל העולם לעשות כסף מהיצירה הזו. זוהי זכות דיספוזטיבית וניתן להתנות עליה. סעיף 5 לחוק זכויות יוצרים קובע שגורם שהזמין עבודה ושילם בעדה, נהיה הבעלים של זכות היוצרים. סעיף זה ניתן להתניה בכתב – "זכות היוצרים תועבר בפירעון", או לחילופין "זכות היוצרים תישאר אצל היוצר".
2. זכות מוסרית – מעוגנת בסעיף 4 לפקודת זכויות היוצרים – זכות זו מקנה לאומן מספר זכויות:
א. קבלת קרדיט בעת פרסום היצירה (על כך נודעו מריבות בין חברות לעובדים לגבי מתן הקרדיט), מקובל שהקרדיט יינתן לפי ההיקף והמידה המקובלים בתחום למתן קרדיט.
ב. מניעת פגיעה בערך היצירה או באומן עצמו. אם אני אצייר למונה ליזה שפם וקרניים ייתכן שזה ייחשב לפגיעה בערך היצירה.
הזכות המוסרית היא "זכות אבהות" – שייכת לאומן ולא ניתן להעביר אותה אלא אם כן האומן מוותר עליה במפורש ובכתב. לעיתים, הזכות המוסרית היא הרבה יותר חשובה ועוזרת לאומן לקדם את עצמו.
הגנות מפני טענת הפרת זכויות יוצרים
יש בחוק מספר הגנות לאדם שנטען נגדו כי הפר זכויות יוצרים:
1. הגנת תום הלב – בהמון מקרים הנתבע יטען כי לא היה מודע ליצירה קודמת, לרוב ביהמ"ש דוחה טענות כאלו. הגנה זו יכולה לחול רק על הזכות הכלכלית ולא על הזכות המוסרית!
2. הגנת שימוש הוגן – מקרה שבו נעשתה העתקה, אך היא חלק שולי וזניח בתוך היצירה הסופית – למשל, בפס"ד טרטקובר האמור לעיל. כדי שתהיה הפרת זכות יוצרים צריך שתהיה הפרה של חלק משמעותי ביצירה או הפרה של חלק העיקרי של היצירה.
3. הגנה לצורכי סתירה – מתייחסת לזכות הכלכלית! אין הגנה על הפרה של זכות מוסרית
4. הגנה לצורכי מחקר או הוראה
ההגנות יחולו בשני מקרים עיקריים – שהשימוש הוא לא כלכלי מסחרי למטרות רווח או כאשר השימוש הוא זניח ואינו החלק העיקרי של ההפרה.
זכויות יוצרים הינן נושא שמתפתח וצובר מודעות גדלה והולכת בתחום הטכנולוגיה (תוכנות בכלל, רשיונות קוד פתוח בפרט, אינטרנט), והאומנות. זכויות יוצרים דנות ביצירה ובזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט בסעיף 11 לחוק זכות יוצרים, תשס“ח – 2007: העתקה, פרסום (לגבי יצירה שלא פורסמה); ביצוע פומבי (לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט); שידור; העמדת היצירה לרשות הציבור; עשיית יצירה נגזרת (כגון תרגום או עיבוד), (לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית ויצירה מוסיקלית); השכרה (לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב).
זכויות יוצרים הן בינלאומיות ממועד ביצוע היצירה מכוח אמנות בינלאומיות . כיום אין רשם זכויות יוצרים בישראל, אך מן הראוי כי יהיה.
לצד זכויות יוצרים קיימות זכויות נלוות, כגון זכויות מוסריות, זכויות מבצעים, זכויות משדרים, ועוד.
זכויות מבצעים ומשדרים
בין הזכויות הנלוות לזכות יוצרים קיימות גם זכויות לפי חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ“ד -1984, מגן על זכויות מבצעים כגון זמרים, נגנים, להקות, שחקנים, מפני הקלטה של ביצועיהם, העתקתם, שכפולם, וכן מפני מכירה, השאלה, הפצה, השכרה, יבוא או החזקה לצרכי מסחר של הקלטה או שכפול של ביצועיו ללא הסכמת המבצע. החוק מקנה למבצעים גם זכויות מוסריות לקבלת קרדיט, ולמניעת סילוף פוגע. חוק זה מקנה זכויות גם למשדר, למנוע מאחרים הקלטה או שכפול של שידוריו, שידור של הקלטה או שכפול של שידוריו, וכן מפני מכירה, השאלה, הפצה, יבוא או החזקה לצרכי מסחר של הקלטה או שכפול של שידוריו, ללא הסכמת המשדר, וכן שידור משנה של שידוריו, למעט חריגים.
רישום זכויות יוצרים
אין צורך לנקוט במהלך פורמאלי כלשהו לשם קבלת הגנה של זכויות יוצרים, אולם במקרים רבים רצוי לרשום את היצירה הרלוונטית (שיר, תסריט, תוכנת מחשב, או יצירה אחרת), באופן מסודר. כיום הרישום מתבצע בחו“ל, אך מן הראוי שתיפתח האפשרות לרשום זכויות יוצרים גם אצל רשם זכויות יוצרים בישראל, כמחלקה פנימית אצל רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר.
זכויות יוצרים ביצירה תחול רק על דרך ביטוייה של יצירה בפועל, ולא תחול על רעיון, תהליך ושיטת ביצוע, מושג מתמטי, עובדה או נתון, חדשות היום.
במקרים מסויימים מתנה החוק את ההגנה בזכות יוצרים בתנאים נוספים. כך למשל, לגבי יצירה קולנועית התנאי הנוסף הוא, שבעת יצירתה היה מרכז עסקיו של מפיקה, או מקום מגוריו הרגיל, בישראל; ולגבי יצירה אדריכלית וביצירה אמנותית אחרת שהוכללה בבניין או במבנה אחר התנאי הנוסף הינו שהיצירה האדריכלית, הבניין או המבנה, לפי העניין, ממוקמים בישראל.
החוק מרחיב את תחולת ההגנה בזכות יוצרים גם לגבי יצירות שנוצרו בחו“ל, מכוח אמנות שישראל צד להן, ושאומצו ע“י הכנסת, ובראשן אמנת ברן להגנת יצירות ספרותיות ואמנותיות משנת אמנת ברן, והוראות הסכם TRIPS הנוגעות לזכויות יוצרים.
ביצירה אחת יכול שיבואו לידי ביטוי מספר רבדים של זכויות יוצרים. כך למשל, בתקליט ישנן זכויות יוצרים למפיק התקליט, לכותב המילים, למלחין, … ולכל אחד מהם גם זכויות מוסרית ביצירות או בביצוען; מלבד ליוצרים, גם למבצעי היצירות, ולמשדרים יצירות, זכויות מוגנות בחוק, לרבות זכויות מוסריות.
חוק זכויות יוצרים
חוק זכויות יוצרים, תשס"ח – 2007 החליף את פקודת זכות יוצרים מ; 1924, וחוק זכות יוצרים מ- 1911, כפי שתוקנו במשך השנים, ומטרתו להגן בזכות יוצרים על יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי; וכן על תקליט; ועל יצירות נגזרות שלהן (כגון תרגום או עיבוד), וזאת אם היצירה פורסמה לראשונה בישראל או שבעת יצירתה (בין שהיצירה פורסמה ובין שלא פורסמה), היה יוצרה אזרח ישראלי, או שמקום מגוריו הרגיל היה בישראל.
ארגוני זכויות יוצרים
אקו“ם – פזמונאים, משוררים, סופרים, מו“לים למוזיקה, מעבדים, תסריטאים, מתרגמים) – הגנת זכויות יוצרים מוסיקליות וספרותיות.
הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות (IFPI) – חברות ומפיקי תקליטים.
הפדרציה למוסיקה ישראלית ים תיכונית (הפי“ל) – חברות ומפיקי תקליטים.
אלי“ס – הגנת זכויות יוצרים קולנועיות וטלוויזיוניות.
אשכולות- זכויות מבצעים.
BSA – הגנת זכויות יוצרים בתוכנה.