מזונות ילדים קטינים
תשלום המזונות עבור קטינים יהודים, נקבע על פי ההלכה היהודית. עד לאחרונה, על האב מוטלת היתה חובה אבסולוטית לזון את ילדיו הקטינים. גובה המזונות נקבע על פי צורכי הילדים, ותלוי גם ביכולתו הכלכלית של האב.
מזה תקופה אנו עדים למגמה חדשה שהחלה בבתי המשפט לענייני משפחה, מגמה שמטרתה ליצור שוויון בין ההורים. בהתאם למגמה זו, יש להתחשב גם בגובה שכרה של האם, או בפוטנציאל ההשתכרות שלה, כאשר קובעים מזונות לקטינים. ברוח השינויים המתחוללים משרדנו כתב וניסח תיקון ל'חוק המזונות' לבקשת חברי כנסת וזה הונח ונדון בימים אלו, ומלווה את תהליך החקיקה בייעוץ, כתיבת חוות דעת וניירות עמדה בנושא.
לאחרונה, מגמה זו אומצה על-ידי מעצת הרבנות הראשית אשר שינתה את התקנה הקובעת חובה אבסולוטית של האב בתשלום המזונות. ביום 01.12.2015 שינתה מועצת הרבנות הראשית תקנה משנת 1944, באופן ששיעור המזונות ייקבע על-ידי בתי הדין הרבניים בהתאם ליכולות הכלכליות של שני ההורים לגבי ילדים מעל גיל 6, דבר המשפיע על קביעת גובה ואופן חלוקת חיוב מזונות הילדים בין ההורים.
כאשר הצדדים אינם יהודים, דמי מזונות נקבעים על פי יחס הכנסות בין הורים. אם הורים מרוויחים שכר זהה, הנטל יהיה זהה.
כל ילד זכאי למזונות מהוריו. זוהי זכות בסיסית של כל ילד, והיא אינה מותנית בדבר. כך המקרה אם הוריו של ילד הם נשואים, בין אם הילד הובא לעולם מרצון, ובין אם כל אחד מהם נמצא במערכת יחסים אחרת, הקטין תמיד זכאי למזונות.
חיוב אב במזונות ילדיו
על-פי תיקון התקנה אב לילד עד לגיל 6 שנים, חב האב חבות מוחלטת במזונות ההכרחיים של ילדיו הקטינים. מעבר לגיל 6 שנים, חל דין צדקה על שני ההורים. הפסיקה נוטה לראות בחיובו של האב בסיפוק צרכים בסיסיים בתחום הכלכלה, ביגוד, הנעלה, מדור (והחזקתו), בריאות, חינוך, תקשורת ונסיעות – בבחינת צרכים הכרחיים. בכל הנוגע לפסיקת מזונות זמניים, קבעה הפסיקה, כי מזונות זמניים הם סוג מיוחד של סעד זמני, מעין צו עשה שלמעשה מחולל שינוי במצב הקיים, במטרה להבטיח את קיומם של הזכאים למזונות עד לבירור המשפט. בעבודה זו, יש כדי להצדיק קביעת תנאים דווקניים לנתינתו או לכל הפחות להורות כי על השופט לקבוע בזהירות רבה את יכולתו הכספית של הנתבע ואת צרכי הקטין, תוך שימת דגש על העובדה כי מדובר בסעד זמני המתבסס על ראיות לכאוריות בלבד. בית המשפט קבע, כי גם במקרה שבו האב נמצא במעצר בית, הרי שצרכי הקטינות לא נעצרים ומופסקים רק בשל עובדת מעצרו של האב. לפיכך, ומעבר להתחשבות באפשרות חזרת האב לעבודתו, יש להחיל עליו את החיוב ההלכתי בדבר פסיקת מזונות מרכוש. בית המשפט התחשב בפסיקתו במכונית שברשות האב, יכולתו ליטול הלוואות, וכן העדר הוצאות עבור מדורו בעת מעצרו.
חישוב מזונות ילדים
החובה העיקרית של אב היא לכלכל את ילדיו. לא ניתן לכפות על אב לפגוש את ילדיו, לגלות להם חיבה, לחנך אותם או לאהוב אותם – רק לפרנסם. האב מחויב במזונותיהם של הילדים, אפילו אם הוא עני, או נכה החי מקצבה, אפילו אין לו כל הכנסה, ואפילו אם אין הוא יכול לספק את צורכי מחייתו. חובתו כלפי ילדיו קודמת לזכותו לקיים את עצמו.
מזונות ילדים כוללים את כל צרכי מחייתם של הילדים. האב מחויב לשלם מזונות ילדיו "לפי צרכיהם" ולא מזונות לפי "עושרו".
חיוביה של האם פחותים ואינם מתייחסים כלל לצרכים ההכרחיים של הילדים.
במקרים בהם קיימת הסכמה בין ההורים לעניין גובה סכום המזונות, אזי הם מעוגנים בהסכם בו נכתב כי גובה המזונות יהיה קבוע, צמוד למדד המחירים לצרכן. תשלום המזונות מבוצע עד להגיע הילד לגיל 18, ובתקופת שרות הילד בחובה, גובה המזונות הוא שליש מהסכום שהוסכם על יד ההורים.
בפס"ד תמ"ש (נצרת) 12767-09-08 מציין כבוד השופט אסף זגורי את התוואי לפסיקת מזונות קטינים:
"הפסיקה מורתנו באשר לדרך התלת-שלבית שבה יש לפסוע בטרם קביעת גובה החיוב במזונות: בשלב ראשון יש להעריך את צרכי הקטינים (ההכרחיים והכלליים). בשלב שני נדרש בית המשפט לקבוע או לכל הפחות להעריך את יכולות הצדדים והשתכרותם בפועל ובכוח. לבסוף אמור בית המשפט, להסתמך על קביעותיו בשלבים הקודמים, לבחון את הדין האישי החל על החייב במזונות ולאזן בין שיעור החיוב שיש להשית עליו לבין המינימום שיש להותיר למחייתו של החייב (ראה גם: עמ"ש (ת"א) 1057/09 ש.ת. נ' ד.ג. (17/10/10) ; ע"א 302/80 אגלזיאס נ' אגלזיאס, פ"ד לד (4) 529).
במקרים בהם אין הסכמה בין ההורים, גובה המזונות נקבע על פי שני הצרכים הבאים:
"צרכים הכרחיים -" הצרכיים הקיומיים, אשר משולמים רק על ידי האב אשר כוללים: מזון, הלבשה והנעלה, מקום מגורים ואחזקתו -מדור, צורכי חינוך, צרכים רפואיים. כמו כן חייב האב לשאת ולשלם דמי טיפול בילדים, בין שהאם מטפלת בעצמה בהם, ובין שמישהו אחר מטפל בהם, בהיותו זרועה הארוכה של האם.
צרכים "דין צדקה" – צרכים נוספים אשר משולמים על ידי שני ההורים, אשר כוללים: חוגים, שיעורי העשרה, שיעורים פרטיים, בילויים, נסיעות בארץ ובחו"ל, מתנות ועוד. צרכים אלו אינם הכרחיים וניתן לחייב את האב בהם רק אם יש ביכולתו, ורק אם בעבר נהגו הילדים ברמת חיים כזו.
הסכום המינימלי שבית המשפט נוהג לפסוק לילד אחד הוא כ 1,270 ₪ כאשר לסכום זה נוספות הוצאות המדור.
מזונות ילדים – החיוב המשפטי במזונות ילדים החל על האב משתנה בהתאם לגיל הילדים
1. עד גיל 6, חבות מזונות מוחלטת על האב, מדין תורה. האב נדרש לשלם את צרכי הילד, ללא תלות ביכולתו הכלכלית.
2. בין הגילים 15-6 האב והאם יחלקו בנטל על-פי יכולותיהם הכלכליות בצרכים ההכרחיים ובצרכים מעבר להם, מכח תקנות חכמים ותקנות בית הדין אשר תוקנו ביום 1.12.2015.
3. מגיל 15 ואילך החיוב הוא מדין צדקה בלבד, על פי יחס ההכנסות של האב והאם.
חיובה של אם להשתתף במזונות ילדים
בטרם שינוי התקנה, האם חויבה בתשלום מזונות הילדים רק מדין צדקה, ורק אם ידה משגת לאחר שסיפקה קודם את צרכיה, ורק אם הוכח שהאשה אמידה ובעלת מצב כלכלי שפיר. אמידות נקבעת על פי הכנסה שוטפת ממשכורת והכנסה מפירות נכסים שונים (דוגמת, דמי שכירות). לאחר שינוי התקנה, האם חייבת בתשלום מזונות ילדים מעל גיל 6 על-פי יכולתה הכלכלית.
גובה מזונות ילדים בזמן שירות צבאי או שירות לאומי
בפסיקה נהוג לקבוע כי גובה המזונות יהיה שליש מהסכום אשר שולם עד גיל 18. שני ההורים יכולים להסכים ביניהם על סכום אחר ולעגן זאת בהסכם הגירושין.
כאשר בית המשפט מחליט כי המצב הכלכלי של האב והאם אינו טוב או באם בתקופת השרות הילד עובד, אזי הוא בדרך כלל לא יטיל מזונות מדין צדקה בתקופה זו.
חובת המדור
על פי הפסיקה של האב לשאת ב – 30% שכר דירה כאשר מדובר בילד אחד, 40% כאשר ישנם שני ילדים, ו – 50% (ולעיתים גם 60%) מעלות שכר הדירה כאשר ישנם שלושה ילדים. כאשר האם אינה שוכרת דירה אלא רכשה דירה ומחזירה הלוואת משכנתא, נקבע כי גם במקרה זה ניתן לחייב במדור מאחר והחזר המשכנתא על דירה שנרכשה היא הדרך להבטיח את מדור הילד, יש התחשב במרכיב זה בפסיקת מזונות ויש לחייב את האב בחלקו של הילד בהוצאות המדור.
פסק דין מזונות לעולם אינו סופי
תמיד ניתן לפתוח את הנושא ולדון מחדש, בשל שינוי נסיבות מהותי שארע לאחר הגירושין. כאשר מדובר בהסכם גירושין בו ההורים הסכימו – בלא שהיה כל דיון בדבר מזונות הילדים – על סכום מזונות כלשהו, ניתן להגיש תביעת מזונות חדשה בשם הקטינים בבית המשפט (אף ללא שינוי נסיבות), לאור עקרון טובת הילד.
דוגמא לשינוי נסיבות מהותי: אחד מבני הזוג נישא מחדש ונולד ילד נוסף, פיטורין מעבודה, התעשרות פתאומית ועוד. בנסיבות כאלו יכולים אב או אם לפנות לבית המשפט ולבקש לשנות את סכום המזונות. בכל מקרה לא יפחית בית המשפט מזונות לפחות מהמינימום הקבוע כיום בפסיקה.
הגשת תביעת גירושין בבית הדין הרבני גם למזונות הילדים
באם הבעל מקדים להגיש תביעה לבית הדין הרבני, הוא אינו יכול לכפות על האשה והילדים לדון בקביעת מזונות הילדים בבית הדין. הדיון יכול להתקיים רק באם שני הצדדים מסכימים כי בית הדין יקבע את גובה המזונות. כאשר הילדים אינם צד לדיון, הם יכולים להגיש תביעה נפרדת בבית המשפט לענייני משפחה.
מזונות במשמורת משותפת
הרכיב המשמעותי במשמורת משותפת מתייחס לעניין גובה המזונות שנדרש האב לשלם לאם, אם בכלל.
בערכאות השונות בבתי המשפט לענייני משפחה, מתנהל קונפליקט מתמשך בבואם לפסוק מזונות בין יישום הוראות הדין האישי לבין התפתחות הגישה בעידן המודרני בצורך בשמירה על עקרונות של צדק ושיוויון (ראה תמ"ש (ת"א) 49130/03). נוספת לכך הסתירה העומדת מול הוראות סעיף 3א' לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, החלה על חייב במזונות שאין לו דין אישי.
המלצות ועדת שיפמן היוו "מחולל" לשורה ארוכה של פסקי דין והחלטות של בתי המשפט לענייני משפחה אשר ניתנו ברוח אותם ערכים; צדק ושוויון תוך "איזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות" (מתוך המלצות הועדה), לרבות פסיקות: כבוד השופט יעקב כהן תמ"ש 16785-09-12, כבוד השופט יהורם שקד תמ"ש 1781-11-13 ותמ"ש 49165-10-10, כבוד השופט נמרוד פלקס תמ"ש 21412-09-11, כבוד הדיינים הרב אברהם שמן, הרב מיכאל צדוק, הרב אברהם מאיר שלוש, תיק 9741/11 אשד׳, כבוד השופטת שירי היימן, תמ"ש 4375-05-13 (לא פורסם) ותמ"ש 1293-06-13 (לא פורסם), כבוד השופטת איריס ארבל-אסל, תמ"ש 26574-04-12 ועוד.
תשלום המזונות נפסק, בין היתר, תוך התחשבות בחלוקת זמני השהות של הקטינים עם כל אחד מהוריו, ולאו דווקא בהתאם להגדרת המשמורת. ברי, כי קיימת שונות בתשלום המזונות בין אב, שילדיו שוהים עימו שישה ימים בשבוע או פעמיים בשבוע כולל לינה וכל סופ"ש שני (לשני לילות), לבין אב שילדיו "מבקרים" בביתו למספר שעות בשבוע.
גם בערכאות בית המשפט המחוזי החל לנשב לאחרונה משב רוח חדש, המביא עמו שינוי בכיוון חיובי בתשלום המזונות במשמורת המשותפת. סנונית ראשונה היתה בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, עמ"ש 50603-01-14, כבוד השופט צבי וייצמן פסק כי מעת שזמני השהות של הילדים שווים ורמת השכר של ההורים שווה, הרי שהמזונות כולל המדור יופחתו ב- 50%.
בפסק דין נוסף של בית המשפט המחוזי, עמ"ש 1180-05-14, בהרכב כבוד השופט שאול שוחט, כבוד השופטת יהודית שבח וכבוד השופט יצחק ענבר, בו נפסק שיש להתחשב בזמני השהות של הילדים אצל שני ההורים, בהכנסות שני ההורים תוך ציון שלמרות הלכת בית המשפט העליון בכל הנוגע לחיוב האב במזונות על פי צרכים הכרחיים, "…ראוי ונכון להחיל את הכללים שהתוו לעיל, תוך הפעלה אסרטיבית יותר של הגישה המאזנת באופן שתצמצם עד כמה שניתן את החבות העודפת המוטלת על האב ובמקרים מתאימים עד לשוויון מלא עם חבות האם ובלבד שצרכי הילדים שעניינם עומד לדיון יסופקו במלואם". בנוסף, העלה כבוד השופט שוחט מודל-נוסחה מתמטית המורכב מ- 5 פרמטרים המושתת על 2 רכיבים; הרכיב הראשון "הקשיח יחסית" – נוגע לצרכים ההכרחיים, והרכיב השני "הגמיש", הנתון לשיקול דעתו הרחב יותר של בית המשפט, המביא לידי ביטוי את החובה מדין צדקה החלה על האב על בסיס ההכנסה הפנויה של ההורים. ראוי לציין, כי מודל זה מותאם למקרים של משמורת משותפת בהם קיים שוויון מלא בזמני השהות של הקטינים עם הוריהם.
להוואי ידוע ,כי להורה המשמורן זכאות בקבלת הטבות וקצבאות שונות כגון: קצבת ילדים, הנחה בארנונה, מענק המשולם בתחילת השנה על ידי המל"ל – קצבת לימודים כהשתתפות בעלות הצטיידות לבית הספר. כך גם קיימת התייחסות להגדרת ההורה המשמורן במסגרת ההצעה שעלתה לאחרונה ע"י משרד האוצר, להעניק להורה משמורן פטור ממע"מ ברכישת דירה חדשה, בתנאים מסוימים.
נוצר מצב שלהגדרת ההורה המשמורן נודעות השלכות על זכויות והנחות בעלות משקל כלכלי לא מבוטל. אלא, שאין בקושי האמור כדי להצדיק הימנעות מחלוקת זמני השהות של ההורים עם הקטינים, כפי שקורה בפועל, והתעקשות על קביעת "הורה משמורן".
בנוסף לאמור, נכון להיום, האם זכאית להטבות רבות נוספות כהורה עצמאי, בניגוד לאב. מהמל"ל: קצבת ילדים, מלגת לימודים (בגילאים 6-14), ממשרד הכלכלה: סיוע במעונות יום ומשפחתונים, מימון קייטנות בחופשת פסח וחופשת הקיץ (קייטנות), ממשרד השיכון: השתתפות בשכ"ד (בהתאם לגובה הכנסה), תוספת ימי מחלה לילד, ימי מחלה לצורך סיוע אישי לאדם עם מוגבלויות והטבות נוספות.
במאקרו נדרשת רפורמה בנושא המזונות, כך שיובאו בחשבון פרמטרים, כגון: גובה הכנסת כל הורה, מספר ימי השהות של הקטינים אצל כל אחד מההורים ועוד, בדומה לנוסחאות הנהוגות ברחבי מדינות אירופה וארה"ב. ואילו הפתרון במיקרו – בענין המשמורת המשותפת – יכול וצריך להיות של חלוקת הקצבאות, ההנחות והזכאויות המוענקות לכל אחד מההורים, אם באופן שווה, או באופן יחסי.
משרדנו ניסח וכתב לבקשת חברי כנסת נוסח תיקון חקיקה ל'חוק המזונות', באופן שיביא בחשבון, בין היתר, פרמטרים אלו, בהתבסס על 'נוסחת שיפמן', ומלווה את תהליך החקיקה בכתיבת חוות דעת וניירות עמדה בנושאים אלו לבקשת חברי הכנסת.
בנוסף, התבשרנו שמועצת הרבנות הראשית תיקנה עוול בתקנה קיימת משנת 1944 המחייבת רק תקנה המחייבת רק את האב במזונות. התיקון לתקנה קובע כי בעת פסיקת מזונות יתחשבו בבתי הדין הרבניים, הן ביכולת הכלכלית של האם והן ביכולת הכלכלית של האב, זאת לגבי ילדים מגיל 6 ומעלה ובהתאם לשיקול דעתם של הדיינים (לא בהתאם לנוסחה קבועה).
פסקי הדין ותיקון התקנה מציבים נורמות חדשות בחיוב מזונות במשמורת משותפת – לא עוד פטור ממזונות, אלא בחינת כלל הפרמטרים, כאשר באם שני ההורים משתכרים סכומים דומים והילדים חולקים את זמנם בין שניה ההורים יעמוד סכום המזונות על מחצית מהסכום שהיה נפסק קודם לכן.
מזונות אשה
אשה נשואה זכאית למזונות מבעלה בסכום שיאפשר לה לשמור על רמת החיים לה הורגלה בעת חייהם המשותפים של בני הזוג. הזכות למזונות עומדת לאשה מבעלה עד ליום הגירושין.
קיימים מקרים בהם נשללת זכותה של אישה למזונות. למשל, כאשר מרוויחה ממקום עבודתה סכום כסף שיכול לספק את צרכיה, כאשר אישה עזבה את בעלה ללא כל סיבה מוצדקת מבחינה הלכתית, או כאשר האשה אינה מקיימת את חובותיה.
לאחרונה אף הכיר ביהמ"ש העליון גם במזונות של ידועה בציבור.
חובת הבעל במזונות אשה
חובת מזונות של הבעל כלפי האשה מגיעה מהמשפט העברי כחלק ממערך כולל של חובות וזכויות הדדיות שבין הבעל לאשתו. חובת מזונות מהאשה לבעל תיתכן, אך רק במישור של דיני צדקה ולא במישור החובות שנוצרות עם קשר הנישואין.
חובת מזונות אשה נוצרת אוטומטית עם אקט הנישואין. החובה יכולה לנבוע גם מהסכם בין בני הזוג.
הפסיקה קבעה כללים על אופן עבודת הבעל שממנו יגזרו מזונות לאשה. כל עוד לא הוכחו נסיבות המונעות מהבעל להשתכר, לא יוכל הבעל לטעון טענות שונות על מנת לפטור את עצמו מלפרנס את אשתו. חלה חובה על הבעל לעבוד במשרה מלאה ואף בשעות נוספות באם הנסיבות מחייבות.
נסיבות המונעות מהבעל להשתכר יכולות להיות בשל היותו חולה ולכן במצב שאינו יכול לעבוד והוא זקוק לתמיכה, בזמן היותו מובטל ובעת היות הבעל מרצה עונש מאסר.
בכל המצבים האלו הבעל אינו פטור ממזונות ולכן ברגע שהוא מבריא או מוצא עבודה או משתחרר ממאסר הוא נדרש בתשלום מזונות.
חובת מזונות של הבעל לא קשורה למצבה הכלכלי של האשה. באם לאשה יש רכוש רב אין היא חייבת למכור את רכושה על מנת להתפרנס ממנו.
הבעל יהיה פטור מתשלום מזונות אשה במקרה בו יוכח בתביעה כי האשם בהתערערות היחסים בין בני הזוג הוא של האשה.
מזונות מדין מעוכבת מחמתו להינשא לאחר
זהו סוג נוסף של מזונות אישה. מזונות מסוג זה נפסקים לאישה, כאשר הבעל חויב לתת לאשתו גט על ידי בית הדין הרבני והוא מסרב לתת לה אותו. בסיטואציה כזו, הבעל משאיר את האשה נשואה לו, ועל כן עליו לפרנס אותה בדרך של מזונות אשה, מדין "מעוכבת מחמתו להינשא לאחר".
מזונות מן העזבון
כאשר אדם הולך לעולמו ומשאיר תלויים – כגון אשה וילדים קטינים, יש להם הזכות לתבוע מזונות מעזבונו של המנוח. מזונות אלו הינם בבחינת חוב של העזבון.
גובה המזונות במקרים כאלו, נקבע בעיקר עפ"י היקף העזבון, צורכי התובעים ושאר הרכוש הכספים העומדים לרשותם.
השוני המהותי בין מזונות מן העיזבון לדמי מזונות רגילים
מזונות מן העיזבון הינם מזונות ממקור כספי נדלה. רוצה לומר – רכושו של אדם שנפטר, ושאינו מייצר מקורות הכנסה חדשים ונוספים. במרבית המקרים, ההתייחסות לעיזבון היא כאל מקור כספי מוגבל. מאידך, מזונות רגילים מסופקים על ידי אדם שעובד ומשתכר, ויכול לספק את מזונות התלויים בו, באופן שוטף.