ביום 17.7.2016 נכנס לתוקפו חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014.
.
על מי חל החוק?
*על אלו המבקשים להגיש תביעות גירושין, מזונות, רכוש ומשמורת.
*על אלו שעברו הליך גישור שלא צלח.
*על אלו המנהלים הליך משפטי ומבקשים להגיש תביעות חדשות בנושאים/עניינים חדשים.
.
מה מחייב החוק?
טרם הגשת התביעות להגיש בקשה ליישוב סכסוך ולעבור 4 מפגשי גישור חובה ע״י עובדת סוציאלית ביחידת הסיוע, ללא נוכחות עורכי הדין.
***חשוב: הליך הגירושין מתחיל בבקשה ליישוב סכסוך, במקום בתביעה לגירושין.
.
מהי מטרת פגישות הגישור?
לספק מידע והליכים טיפוליים. ככל שאלו עוברים לנושאים משפטיים הנכם רשאים לדרוש נוכחות עורך דין.
.
כיצד להיערך טרם הליך הגישור ובמהלכו?
*טרם פתיחת הליך הגירושין -הגישור קריטי לקבל ייעוץ של עורך דין. החוק איננו מונע אפשרות זו.
*במהלך ההליך לקבל ייעוץ של עורכי הדין.
*ככל שמטרת המפגשים עוברת מאספקת מידע והליכים טיפוליים לנושאים משפטיים, מקל וחומר מומלץ ליווי של עורך דין ולא לוותר על כך, וזה אף רשאי להצטרף למפגשים עמכם בנושאים אלו.
.
מה קורה עם מרוץ הסמכויות בימ״ש לענייני משפחה/בי״ד רבני?
בוטל מרוץ הסמכויות בהגשת תביעות. אבל! נוצר מרוץ סמכויות חדש – הראשון שיגיש בקשה ליישוב סכסוך יהיה זכאי לבחור בתום הליך הגישור ביחידת הסיוע היכן להגיש תביעתו – בימ״ש/בי״ד רבני.
.
מה באשר לסעדים זמניים דחופים?
ניתן להגיש בקשות לסעדים זמניים ודחופים. נדרש לבחון כל מקרה לגופו באשר למידת הדחיפות והנזקים שייגרמו. כך, תביעות למזונות וזמני שהות, רצוי להגיש במקרים דחופים עוד טרם עריכת הפגישה הראשונה שתיקבע ביחידת הסיוע.
מדובר בחוק בעייתי מאין כמותו; את דעתי הבעתי בפני משרד המשפטים, וזו מפורטת בראיון שנערך עם עורכת הדין מירית ענתבי בכתבה של Lawfocus פוקוס משפטי-ורד קמינסקי .
מהם הפתרונות לבעיות הטמונות בחוק?
הפתרונות טמונים בכל מקרה לגופו; נודעת חשיבות קריטית לליווי של עורך דין הבקי ברזי החוק, בדיני משפחה וביתר התחומים המשיקים לנושא הגירושין על מנת להתוות את הפתרונות וליישמם.