מאת: עו"ד מירית ענתבי*
צוואה הדדית, המוסדרת בסעיף 8א לחוק הירושה, נותנת מענה למספר תרחישים מרכזיים שבני הזוג מבקשים למנוע טרם מותם ולאחר מותם.
צוואה הדדית היא פרי החלטה משותפת של בני הזוג ונעשית מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על ההסדרים שקבע בן הזוג השני – ולהיפך.
ככלל, כל אדם רשאי ויכול לקבוע בצוואתו מה ייעשה ברכושו לאחר מותו, ולשנותה בכל עת שיחפוץ, כאשר רק הצוואה האחרונה תקפה.
בני זוג העורכים צוואה הדדית, הם מתחייבים במסגרתה להוריש זה לזו את רכושם, ובמקרה כזה הם מבטלים את יכולתם לנסח צוואה עתידית, לאחר מותו של אחד מהם, ולשנותה.
מדובר, למעשה, בסוג של הסכם המחייב את שניהם ומונע מהם לשנות את הצוואה בעתיד.
נהוג כי בצוואה הדדית קובעים בני הזוג הוראה האוסרת עליהם לשנות, לבטל או לערוך צוואה אחרת. ואם תיערך על-ידי אחד מהם צוואה אחרת במועד מאוחר יותר, לא יהיה לה כל תוקף מאוחר יותר.
למרות זאת, חוק הירושה מתיר לבן הזוג – כל עוד בן הזוג השני בחיים – לבטל או לשנות את צוואתו ההדדית. כדי לעשות זאת, על בן הזוג המעוניין בשינוי הצוואה להודיע על כך בכתב לצד השני, ולאפשר לו לערוך בעצמו צוואה מחודשת, אם יחפוץ בכך.
על-פי רוב, צוואה הדדית נכתבת כאשר בני הזוג רוצים שעם פטירת אחד מהם, בן הזוג האחר יהיה רשאי לעשות ברכוש המשותף רק את מה שהוסכם ביניהם, ולא לסטות מהצוואה שערכו יחד, על-ידי עריכתה של צוואה מאוחרת שתשנה את מה שנכתב בצוואה ההדדית, ובכך תנשל חלק מהיורשים שהוסכמו על-ידי בני הזוג בהיות שניהם בחיים.
צוואה הדדית יכולה להיערך בשתי דרכים: כאשר בני הזוג חתומים על אותה צוואה, או כאשר הם עורכים שתי צוואות זהות באותו הזמן ובאותו נוסח.
בכל מקרה, לאחר פטירת אחד מבני הזוג, פוקעת הזכות לבטל את הצוואה ההדדית.
בניגוד לכלל הידוע בדיני ירושה, לפיו אין להגביל את יכולתו של מוריש לשנות צוואה, במקרה של צוואות הדדיות החוק מגן על אינטרס ההסתמכות של בני הזוג וקובע הגבלות על היכולת לשנות את הצוואה ההדדית.
יחד עם זאת, אם מדובר בצוואה הדדית שנערכה לאחר שנת 2005, ואחד מבני הזוג כבר הלך לעולמו, החוק מבחין בין מקרה בו כבר חולק העיזבון ליורשים לבין מקרה בו טרם חולק העיזבון ליורשים. אם העיזבון טרם חולק, ובן הזוג שנותר בחיים מבקש לבטל את הצוואה ההדדית, עליו להסתלק ממה שקיבל על-פי הצוואה, וזאת שלא לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש. לעומת זאת, אם העיזבון כבר חולק, יהא על בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את הצוואה ההדדית, להשיב לעיזבון את כל מה שירש על-פיה.
היתרון שבעריכת צוואה הדדית הוא בכך שבן הזוג שנותר בחיים מקבל את הזכות להשתמש בנכסי העיזבון למשך כל ימי חייו, ובכך נמנע מאבק עתידי אפשרי בין בן הזוג הנותר בחיים, לבין ילדי המנוח, אשר כיורשים חוקיים בהיעדר צוואה, הם עלולים לדרוש את חלקם בעיזבון, לעיתים תוך מימוש זכותם למכירת בית המגורים (והוצאת בן הזוג הנותר בחיים מן הבית).
חשוב לציין כי עימות כזה עשוי להיות ממשי, כאשר מדובר בנישואין שניים, והיורשים החוקיים, בנוסף לבן הזוג הנותר בחיים, הם ילדיו של המנוח מנישואיו הקודמים. במקרה כזה, העימות בין ילדיו של המנוח מנישואיו הקודמים, לבין בן הזוג לו נישא בנישואין שניים, עלול להיות חריף ביותר.
העברת כל הרכוש לבן הזוג שנותר בחיים, תוך קביעת תנאי כי לאחר פטירתו יועבר הרכוש לילדים, מאפשרת לו להמשיך לנהל את חייו, לפחות מן הבחינה הכלכלית, ללא עימותים מיותרים עם יורשים אחרים.
החסרון בעריכת צוואה הדדית הוא במניעה לשנותה לאחר מות בן הזוג, גם אם חל שינוי ביחס של אחד הזוכים אל בן הזוג שנותר בחיים, או אם חלו שינויים אחרים.
הכותבת הינה בעלת משרד עורכי דין בוטיק מוביל בישראל, המתמחה בתחומי המשפט האזרחי-מסחרי, אישות וניהול הון עסקי ומשפחתי. דיני משפחה, גירושין וירושה, תיקי "גנבת זרע", חקיקה ומדיניות, נדל"ן, דיני חוזים, דיני חברות, פשיטת רגל והסדרי נושים, דיני תקשורת, דיני קניין רוחני, לשון הרע ופגיעה במוניטין.
מייל: miritalaw@gmail.com
אתר אינטרנט: www.mirita-law.co.il
** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחברת איננה נושא באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
4 במרץ 2016