מאת: עו"ד מירית ענתבי*
התעוררנו לעולם חדש; ימות המשיח הגיעו; מועצת הרבנות תיקנה עוול בתקנה קיימת משנת 1944 המחייבת את האב אבסולוטית במזונות.
התיקון לתקנה קובע כי בעת פסיקת מזונות יתחשבו בבתי הדין הרבניים, הן ביכולת הכלכלית של האם והן ביכולת הכלכלית של האב, לגבי ילדים מעל גיל 6.
העיתוי לא מפתיע, מחד, ומעניין במיוחד, מאידך;
אתמול תוקנה התקנה. הדבר מרגש במיוחד עבורי, שכן פעלתי להביא את השינוי גם בבתי הדין הרבניים, לאור עמדתי המבוססת על מחקר בעבר, שהדין הדתי איננו שולל תשלום מזונות ע״י האם.
אתמול הוגש התיקון לחוק המזונות בכנסת, שנוסחו הסופי נוסח על-ידי, בנוסף לכל הרפורמה לה משרדנו שותף בחקיקה של דיני המשפחה בישראל; ביטול חזקת הגיל הרך, תלונות השווא במשפחה ועוד.
המטרה שעמדה בבסיס שינוי התקנה היתה לייתר את התערבות המחוקק האזרחי באמצעות ביטולו של הדין הדתי בנושא המזונות, קרי את חקיקת התיקון לחוק המזונות. אלא מאי, שינוי התקנה דווקא מקדם את התיקון לחוק ולא מייתרו; התיקון לתקנות פסע מחצית הדרך בלבד בתיקון העוול, אולם לוקה בכך שאינו קובע נוסחה אחידה לקביעת מזונות, כאשר הקביעה נותרה לשק״ד הדיינים. התיקון לחוק המזונות פוסע צעד נוסף קדימה וקובע נוסחה אחידה לקביעת נטל התמיכה הכלכלית שישא בו כל הורה ע״פ פרמטרים ברורים שנקבעו בדו"ח "ועדת שיפמן".
הכותבת הינה בעלת משרד עורכי דין בוטיק מוביל בישראל, המתמחה בתחומי המשפט האזרחי-מסחרי, אישות וניהול הון עסקי ומשפחתי. דיני משפחה, גירושין וירושה, תיקי "גנבת זרע", חקיקה ומדיניות, נדל"ן, דיני חוזים, דיני חברות, פשיטת רגל והסדרי נושים, דיני תקשורת, דיני קניין רוחני, לשון הרע ופגיעה במוניטין.
מייל: miritalaw@gmail.com
אתר אינטרנט: www.mirita-law.co.il
** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחברת איננה נושא באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
7 בדצמבר 2015