תביעות נזיקין ולשון הרע ככלי למיגור מגפת תלונות השווא במסגרת הליכי גירושין; כלי עוצמתי – תביעות נזיקין "בתוך המשפחה" – שכיום, לא נעשה בו שימוש מספיק במסגרת הליכי גירושין, הן בבית משפט לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני; כלי, שיש בו מניסיוני כדי להביא לצמצום הסכסוכים במסגרת הלוחמה המתאפיינת לרוב בתביעות ו/או בתלונות שווא המוגשות בין הצדדים.
נושא תביעות הנזיקין "בתוך המשפחה", מכיל עולם ומלואו, ובשנים האחרונות תפס תאוצה רבה והוכיח יעילותו בצמצום תופעות כגון: הפרת הבטחת נישואין, סרבנות גט, התרת חוזה נישואין או הפרת הבטחה לנישואין, גירוש האישה בעל כורחה , התרת חוזה נישואין או הפרת הבטחה לנישואין, אי קיום יחסי אישות, התעללות רגשית וגופנית, הסדרי ראיה, מניעת קשר בין אב לבין ילדיו, עוולת התקיפה, הוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ, ניאוף; חטיפת ילדים, מעשי אינוס ועוד ועוד.
לפיכך במסגרת זו נצמצם את המסגרת הדיונית לתביעה נזיקית בגין מצג שווא, שעילתה לשון הרע. שימוש מושכל ונכון בהגשת תביעות לשון הרע, במקרים המתאימים, כמובן, עשוי לצמצם את התופעה של תלונות השווא, לסייע למערכות החוק בטיפול במקרי האמת ולהתריע את מי שמבקש להשיג יתרונות טקטיים במסגרת הליכי הגירושין.
במקביל, לבקשת שרת המשפטים, גב' איילת שקד, משרדנו כתב חוות דעת ומתווים לפתרון כוללני, בכל הנוגע לתלונות שווא במשפחה, כאשר השלב הראשון טמון בטיפול בהנחיה 2.5 של פרקליט המדינה. במסגרת המתווים לפתרון כולל לתופעה גובשו – "פתרון מיידי" באמצעות נוסח לתיקון (הבהרה) הנחיה 2.5, "פתרון לטווח הביניים" – פתרונות רב-מערכתיים, מדיניים ורוחביים, ו"פתרון לטווח הארוך" – נוסחים לתיקון "סדר הדין הפלילי"; כולם, מטרתם בסופו של יום להביא למיגורה של המגפה, באופן שיביא להעמדה לדין של מתלונן/ת שווא.