מאת: עו"ד מירית ענתבי*
מאז עלייתו לאקרנים של הסרט "גט", אני עדה לשיח ציבורי רחב במיוחד בנושא ״סרבני גט״. שיח, שדרך כלל מקומו היה בינינו, עורכי הדין המופיעים גם בבתי הדין הרבניים, ובבתי משפט לענייני משפחה במקרים של תביעות נזיקין בעוולת "סרבנות גט".
מטעמים אלו ואחרים, שלא זה המקום לדון בהם, פחות, אם בכלל, עולה לשיח הציבורי נושא ״סרבניות הגט״; תופעה קיימת, ומנתונים של השנים האחרונות אף עולה, כי מספר המקרים של "סרבניות הגט", איננו רחוק ממספר המקרים של "סרבני הגט" (מנתונים אחרונים של הנהלת בתי הדין הרבניים: 125 – סרבני גט; 80 – סרבניות גט).
צא ומד: התופעה קיימת אצל שני המינים, ועסקינן בתופעה חמורה במיוחד, שבבסיסה פגיעה בזכויות יסוד המעוגנות בחוקי יסוד במדינת ישראל – הזכות לאוטונומיה, הזכות לכבוד האדם וחירותו, הזכות למימוש עצמי ועוד.
אלא מאי, לאחרונה התוודעתי לתופעה מציקה ומטרידה של ״מסורבי גט״ מתחזים, כאשר הגבר עושה שימוש בכלי זה, כטקטיקה במסגרת המשא ומתן הרכושי.
אבהיר: נכנסה למשרדי אשה יפיפייה, עדינה מאד, בגיל השלישי לחייה, ואמרה בבושת פנים כי "הוכרזה" על-ידי בית המשפט כסרבנית גט, וכפועל יוצא חויבה בפיצויו של פרודה בסך מאות אלפי שקלים!. זאת, בעקבות תביעת נזיקין שהגיש פרודה (מזה עשורים!) לבית המשפט לענייני משפחה על הנזקים, שכביכול, נגרמו לו מעצם אי-מתן הגט על-ידה.
בפתח הדברים יודגש, כי בית הדין הרבני, הערכאה המוסמכת, לא הכיר בה באופן חד-משמעי כסרבנית גט, אולם בית המשפט בחר להחליט במקומו, ועל דעת עצמו, וקבע כי הינה סרבנית גט.
עוד יודגש: האשה היתה נכונה בכל רגע נתון, במהלך כל אותם עשורים, ליתן הסכמתה לגט, אולם! בכפוף לזכות לגיטימית שלה, הן בדין האזרחי והן ע״פ ההלכה היהודית, כי תתבצע חלוקת רכוש על-פי הדין; חלוקה, לה סרב, כמובן, פרודה. אמרנו טקטיקה?
ובכן, הפרוד, שכאמור, הוכרז כ"מסורב גט" על-ידי בית המשפט, הוא שמנע את ביצועו של הגט במכוון; הפרוד, המשיך בחייו הרגילים – עם אשה אחרת, עסקיו וכיו"ב, ובמקביל המשיך לדרוש מה שאינו שייך לו בשיטת ״המצליח״. מנגד, האשה נותרה עם שני ילדים קטינים, ללא קורת גג ורכוש, תוך שנלחמת להביא אוכל לשולחנם, ובמקביל נאלצת להילחם בפרוד על מנת לקבל את מה ששייך לה על-פי הדין!!!
האבסורדום הזועק לשמים הוא שבית המשפט פסק, כי הפרוד הוא שסבל נזקים עקב אי-ביצועו של הגט בפועל, ולא להיפך.
על פסק הדין, כמובן, שהוגש על-ידינו ערעור. ״להפתעתנו״ הרבה, הפרוד, שטרם שבע, הגיש ערעור להגדלת סכום הפיצוי העצום גם כך אשר נפסק לטובתו. בבחינת, הצלחתי שנים לשטות בשיטה, מדוע שלא אמשיך. הערעורים טרם נדונו.
מקומם אותי, שבמקום שהפרוד יבוש על כי נטש משפחתו לטובת אשה אחרת והותיר ילדיו הקטינים על סף חרפת רעב וללא קורת גג, ובנוסף לכל אלו מנסה לגזול רכוש שאינו שייך לו, הרי שהוא מסתובב כטווס, ואילו היא, אותה אשה שנלחמה על חיי ילדיה, היא זו שמסתובבת בבושת פנים…היכן הצדק?!!!
ודוק: תביעות נזיקין בתוך המשפחה הפכו לכלי שכיח עם השנים. זהו כלי מבורך, ואני עושה בו שימוש מזה שנים רבות לטובת לקוחותיי במקרים המתאימים. אולם, נשאלת השאלה האם בתי המשפט עושים שימוש מושכל במבחני העוולות עליהם הם מתבססים, באופן מידתי, ראוי ונכון???…
אוקיר את דעותיכם בנושא שהשיח הציבורי בו כה חשוב, על מנת להוביל שינוי, שאני פועלת להשגתו.
בנושא תביעות נזיקין בתוך המשפחה, מצורף מאמר פרי עטי:
http://www.mirita-law.co.il/?page_id=782
הכותבת הינה בעלת משרד עורכי דין בוטיק מוביל בישראל, המתמחה בתחומי המשפט האזרחי-מסחרי, אישות וניהול הון עסקי ומשפחתי. דיני משפחה, גירושין וירושה, תיקי "גנבת זרע", חקיקה ומדיניות, נדל"ן, דיני חוזים, דיני חברות, פשיטת רגל והסדרי נושים, דיני תקשורת, דיני קניין רוחני, לשון הרע ופגיעה במוניטין.
מייל: miritalaw@gmail.com
אתר אינטרנט: www.mirita-law.co.il
** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחברת איננה נושא באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
31 במאי 2015