מאת: עו"ד מירית ענתבי*
זו פניה אישית לנשים וגברים כאחד!
בעקבות דיון בבית משפט בתיקו של גבר, אחד מיני רבים (חדלתי מלספור), בנושא ״אבות בעל כורחם״, אני זועקת די!
קצה סבלנותי להיווכח שוב ושוב בחוסר האונות ואוזלת היד של השיטה המשפטית בישראל בהתמודדות עם התופעה החברתית הנוראית הזו אשר פוקדת את חברתנו; והכל – תחת המעטה של ״עקרון טובת הילד״.
מקומם אותי, ששופט במדינת ישראל אומר לגבר השואל מה פשעו, ״קיימת יחסי מין. יכולת לא לקיים״. סליחה?!!!!!!!
מקומם אותי, בראש ובראשונה, כאשה, שעדיין שופטים במדינת ישראל סבורים כי אשה אינה אחראית באופן בלעדי על גופה.
מקומם אותי ששופטים סבורים, כי אשה המחליטה על דעת עצמה להפוך להורה, מבלי שניתנה הסכמתו של הגבר לכך, רשאית לדרוש ממנו להפוך להורה בכח, תוך גזילת חירות ההחלטה שלו בנושא כה משמעותי בחייו.
מקומם אותי, שבכל פעם שאני טוענת כנגד מעשיה של האשה, מתרצים את מעשיה בהעלאה על נס את עקרון טובת הילד. נהיר וברי לכולנו כי טובת הילדים היא היא שעומדת לנגד עינינו. אך נשאלת השאלה: האם באמת את טובת הקטינים אנו משיגים בדרך של כפיה על הגבר?! בדרך של שימוש בו כ״כספומט״?! ובכלל שלל הדרכים הנלוזות?!…שהרי כבר נאמר על-ידי חכם ממני, כב׳ הנשיא שופט העליון ברק: "הורות בנויה על שותפות בין האם והאב החל בהתעברות, עובר בשלבי ההיריון והלידה והמשך בגידול הילד המשותף"(כן, כבר זוכרת הציטוט בעל-פה…).
מקוממת אותי כאשה הדו-פרצופיות שלנו הנשים, שמחד, זועקות לשיוויון מגדרי, ומאידך, אינן נוטלות אחריות מלאה על מעשינו והחלטותינו.
אין כל ספק בלבי שאותן נשים מונעות מהרצון והכמיהה לילד, אבל באותה נשימה גם מאינטרס אישי לכסף; שאם לא כן, היו נוטלות אחריות מלאה על מעשיהן, ועוזבות את הגבר לנפשו ככל שביקש להיעזב.
מקוממת אותי המחשבה ואף יותר הפחד, כאם לבן, שמחר זה עלול לקרות גם לו, ואין מי שיגונן עליו, אף לא אני, אמו.
למען ההגינות יאמר ויודגש, שלא כלל הנשים נוקטות בדרך זו; מכירה אני נשים רבות, ואף סייעתי לחלקן, שנטלו אחריות על החלטותיהן, מכירה נשים שמראש החליטו לפנות למסלולים עוקפים-תרומות זרע ועוד. אולם, לצערי, מכירה עשרות מקרים שהאינטרס האישי שלהן גבר על טובתם של הקטינים המעורבים הנולדים למציאות של ״אב בעל כורחו״, אב שאינו חפץ/מוכן/יכול בנסיבות חייו להפוך לאב.
שלא יובן לא נכונה, אין לי כל בעיה עם החלטתה של האשה להפוך לאם; נהפוך הוא. אולם, יש לי בעיה עם הדרך! הדרך מובילה לכך, שהחלטה אחת של אשה בהווה, גוזרת גזר דינם, הן של הקטין והן של הגבר, לגבי שארית חייהם. החלטה אחת מטילה חורבן והרס לא רק על 3 הצלעות ב׳משולש׳, אלא בנוסף על משפחותיהם וכלל הסובבים אותם.
והקשה מכל עבורי, כאם לילדים, שהם העיקר והאור בחיי, כי אנו נאלצים לדבר על הרס וחורבן, דווקא בנושא שבנסיבות רגילות מביא עמו-אך ורק- שמחה לעולם; ילדים…
אמנם, משרדי נחל הצלחות כבירות, לצד הגשת תביעה נזיקית תקדימית במדינת ישראל, ולמיטב ידיעתנו גם בחו״ל, כנגד האשה, גם בתביעות מזונות במסגרתן עלה בידינו להפחית את המזונות בהם מחויב הגבר במקרים אלה מתחת למקובל; ובמקרה זה התיק קרוב להסתיים בהסכם פשרה, תוך הכרה חלקית של האם בתוצאות מעשיה. אולם, אין זה הכלל, אלא בגדר החריגים.
אין ספיקא, כי תופעת ״אבות בעל כורחם/גנבת זרע״ מחייבת שינוי חברתי ותיקון חקיקתי מיידי, ולשם כך הירתמות שלנו למשימה. אין מנוס מלפעול להוקעת התופעה מהקרביים של חברתנו. אודה מאד לשיח ציבורי ער בנושא ולהערותיכם/ תגובותיכם/ הארותיכם. ניתן להתוודע לעומקו של הנושא באתר המשרד, באמצעות מאמרים, הרצאות בכנסים ועוד:
http://www.mirita-law.co.il/
ובערוץ היוטיוב של המשרד:
https://www.youtube.com/channel/UC5WdqyYBZDazF3CbfcK4HYw
הכותבת הינה בעלת משרד עורכי דין בוטיק מוביל בישראל, המתמחה בתחומי המשפט האזרחי-מסחרי, אישות וניהול הון עסקי ומשפחתי. דיני משפחה, גירושין וירושה, תיקי "גנבת זרע", חקיקה ומדיניות, נדל"ן, דיני חוזים, דיני חברות, פשיטת רגל והסדרי נושים, דיני תקשורת, דיני קניין רוחני, לשון הרע ופגיעה במוניטין.
מייל: miritalaw@gmail.com
אתר אינטרנט: www.mirita-law.co.il
** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחברת איננה נושא באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
31 במאי 2015