משמורת משותפת על קטינים

מאת: עו"ד מירית ענתבי*

לשמחתי הרבה, אני עדה לראשיתו של משב רוח חיובי בנושא המשמורת המשותפת על הקטינים. יותר ויותר מלקוחותיי מציבים את טובת הילד, מעל האינטרסים האחרים שלהם, בעת הגירושין.
במהלך העשור האחרון עלו חדשות לבקרים שאלות הקשורות לסוגיית המשמורת המשותפת והאפוטרופסות (אחריות הורית) ועיקרון טובת הילד. בשנים האחרונות חלה מגמה הולכת וגוברת של קביעת אחריות הורית משותפת של כל אחד מהצדדים על הקטינים. הרציונל שעומד בהגשמת האחריות ההורית נובע מהשותפות ההורית למימוש זכויות הילד, ללא כל הבחנה מגדרית.
נוצר מצב שלהגדרת ההורה המשמורן נודעות השלכות על זכויות והנחות בעלות משקל כלכלי לא מבוטל; וכמו בכל היבט בחיים שמעורב בו פן כלכלי, מתקיימת "מלחמת עולמות" בין המגדרים, אשר הגיע עד הגשת עתירה לבג"צ של העמותה להורות משותפת.
יחד עם זאת, החלה לנשב רוח חיובית בין כתלי בתי המשפט, ואנו עדים לפסיקות חדשות בנושא המשמורת המשותפת, ובנושא דמי המזונות אשר מהווה את הנדבך העיקרי בפן הכלכלי של חלוקת זמני השהות בין ההורים.
צא ולמד: על אף כל הקשיים והעדר השיווין ההכרחי בכל הפרמטרים, הרי שעקרון טובת הילד, שהינו עקרון על חוקתי בשיטתנו המשפטית, מחייב חלוקה שווה של זמני השהות של ההורים עם הקטינים, תוך חדלות מהתעקשות על קביעת "הורה משמורן".
סבורני, כי בשלב זה, עד שנאמץ באופן מוחלט את המשמורת המשותפת, הרי שהפתרון במקרו – ברפורמה בנושא המזונות, כך שיובאו בחשבון פרמטרים, כגון: גובה הכנסת כל הורה, מספר ימי השהות של הקטינים אצל כל אחד מההורים ועוד, בדומה לנוסחאות הנהוגות ברחבי מדינות אירופה וארה"ב; ואילו, הפתרון במיקרו – בענין המשמורת המשותפת – יכול וצריך להיות של חלוקת הקצבאות, ההנחות והזכאויות המוענקות לכל אחד מההורים, אם באופן שווה, או באופן יחסי, בהתאם לזמני השהות.