מאת: עו"ד מירית ענתבי*
במהלך העשור האחרון עלו חדשות לבקרים שאלות הקשורות לסוגיית המשמורת המשותפת והאפוטרופסות (אחריות הורית) ועיקרון טובת הילד. בשנים האחרונות חלה מגמה הולכת וגוברת של קביעת אחריות הורית משותפת של כל אחד מהצדדים על הקטינים. הרציונל שעומד בהגשמת האחריות ההורית נובע מהשותפות ההורית למימוש זכויות הילד, ללא כל הבחנה מגדרית. בעידן המודרני, נטל האחריות של ההורים כלפי ילדיהם זהה. הנסיון לקבע את הנשים כאמהות המטפלות העיקריות בילדיהם מוטעה ומהווה בפני עצמו חסם לשינוי חברתי, במציאות שהאבות נוטלים חלק מהותי בגידול הילדים ובחייהם, ובמילותיו של בית המשפט (כב' הש' סילמן) בתמ"ש 17120/07: "חלוקת התפקידים המסורתית, בחלוף השנים, הלכה ונשתנתה ; אבות החלו נוטלים חלק מהותי יותר ויותר בגידול הילדים ובחייהם; אם עד לפני דור או שנים, לא הכירו אבות צורת חיתול, חלק ניכר מאבות דור זה לוקח תפקיד בכל היבט בחיי ילדיהם, ובכל צורך מצורכיהם. לאבות אלו, חל דין רצוי של חלוקת זמן הורי, בצורה שוויונית או קרובה לכך".
כמובן, שלמשמורת משותפת, נודעות השלכות כלכליות כבדות משקל, ואין תימה כי אלו , תוך התעלמות מעקרון טובת הילד, מנציחות את "מלחמת המגדרים".
קביעת טובת הילדים בסכסוך משמורת בין ההורים נעשית בהתאם לשורה ארוכה של פרמטרים שלאורם שוקל בית המשפט את החלטתו; הפרמטרים נקבעו בהלכות של בית המשפט העליון, בועדות של מומחים בתחום הפסיכולוגיה ("ועדת שניט"), במשפט והחקיקה וניסיון שיפוטי (תמ"ש 19190-07-14 מ.ב. נ' מ.ו.). אין מדובר ברשימה סגורה, ולבית המשפט נותר שיקול דעת נרחב.
בנוסף למבחני העזר, על מנת לקיים את המשמורת המשותפת, נודעת חשיבות ראשונה במעלה למסוגלות הורית טובה של ההורים, לתקשורת בינאישית בין ההורים, מגורים סמוכים לאחר הפרידה ומעורבות רבה בחיי הילדים.
ההיבטים הכלכליים של משמורת משותפת
אין ספיקא, כי הרכיב הכלכלי המשמעותי במשמורת משותפת מתייחס לעניין גובה המזונות שנדרש האב לשלם לאם, אם בכלל.
בערכאות השונות בבתי המשפט לענייני משפחה, מתנהל קונפליקט מתמשך בבואם לפסוק מזונות, בין יישום הוראות הדין האישי לבין התפתחות הגישה בעידן המודרני בצורך בשמירה על עקרונות של צדק ושיוויון (ראה תמ"ש (ת"א) 49130/03). נוספת לכך אף הסתירה העומדת מול הוראות החוק האזרחי .
המלצות ועדת שיפמן היוו "מחולל" לשורה ארוכה של פסקי דין והחלטות של בתי המשפט לענייני משפחה אשר ניתנו ברוח אותם ערכים; צדק ושוויון תוך "איזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות" (מתוך המלצות הועדה). יפים לענייננו פסיקות שנתנו על ידי כבוד השופט יעקב כהן תמ"ש 16785-09-12, כבוד השופט יהורם שקד תמ"ש 1781-11-13 ותמ"ש 49165-10-10, כבוד השופט נמרוד פלקס תמ"ש 21412-09-11, כבוד הדיינים הרב אברהם שמן, הרב מיכאל צדוק, הרב אברהם מאיר שלוש, תיק 9741/11 אשד׳, כבוד השופטת שירי היימן, תמ"ש 4375-05-13 (לא פורסם) ותמ"ש 1293-06-13 (לא פורסם), כבוד השופטת איריס ארבל-אסל, תמ"ש 26574-04-12, ועוד…
תשלום המזונות נפסק, בין היתר, תוך התחשבות בחלוקת זמני השהות של הקטינים עם כל אחד מהוריו, ולאו דווקא בהתאם להגדרת המשמורת.
לא זו אף זו: בערכאת בית המשפט המחוזי החלה לאחרונה משב רוח חדש המביא עמו שינוי כיוון חיובי בתשלום המזונות במשמורת המשותפת. סנונית ראשונה היתה בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, עמ"ש 50603-01-14, כבוד השופט צבי וייצמן פסק כי מעת שזמני השהות של הילדים שווים ורמת השכר של ההורים שווה, הרי שהמזונות כולל המדור יופחתו ב 50%.
בפסק דין נוסף של בית המשפט המחוזי, עמ"ש 1180-05-14, בהרכב כבוד השופט שאול שוחט, כבוד השופטת יהודית שבח וכבוד השופט יצחק ענבר, נפסק שיש להתחשב בזמני השהות של הילדים אצל שני ההורים, בהכנסות שני ההורים תוך שמציין כי למרות הלכת בית המשפט העליון בכל הנוגע לחיוב האב במזונות על פי צרכים הכרחיים, הוסיף כלשונו: "…ראוי ונכון להחיל את הכללים שהתוו לעיל, תוך הפעלה אסרטיבית יותר של הגישה המאזנת באופן שתצמצם עד כמה שניתן את החבות העודפת המוטלת על האב ובמקרים מתאימים עד לשוויון מלא עם חבות האם ובלבד שצרכי הילדים שעניינם עומד לדיון יסופקו במלואם". בנוסף, העלה כבוד השופט שוחט מודל-נוסחה מתמטית המורכב מ 5 פרמטרים המושתת על 2 רכיבים; הרכיב הראשון "הקשיח יחסית" – נוגע לצרכים ההכרחיים, הרכיב השני "הגמיש", הנתון לשיקול דעתו הרחב יותר של בית המשפט, המביא לידי ביטוי את החובה מדין צדקה החלה על האב על בסיס ההכנסה הפנויה של ההורים. ראוי לציין כי מודל זה מותאם למקרים של משמורת משותפת בהם קיים שוויון מלא בזמני השהות של הקטינים עם הוריהם.
להוואי ידוע ,כי להורה המשמורן זכאות בקבלת הטבות וקצבאות שונות כגון: קצבת ילדים, הנחה בארנונה, מענק המשולם בתחילת השנה על ידי המל"ל – קצבת לימודים כהשתתפות בעלות הצטיידות לבית הספר. כך גם קיימת התייחסות להגדרת ההורה המשמורן במסגרת ההצעה שעלתה לאחרונה ע"י משרד האוצר, להעניק להורה משמורן פטור ממע"מ ברכישת דירה חדשה, בתנאים מסוימים.
נוצר מצב שלהגדרת ההורה המשמורן נודעות השלכות על זכויות והנחות בעלות משקל כלכלי לא מבוטל. וכמו בכל היבט בחיים שמעורב פן כלכלי, אזי מתקיימת "מלחמת עולמות" בין המגדרים, אשר הגיע עד הגשת עתירה לבג"צ של העמותה להורות משותפת 7455/13 נגד רשות המיסים בשנת 2013. בעקבות העתירה, יצא חוזר מס הכנסה אשר קובע חלוקת נקודות הזיכוי בין בני הזוג, אולם לאחרונה (11/14) בעקבות דרישת בג"צ מהעמותה להגיש עתירה מתוקנת, החליטה המדינה שחוזרת בה מהחוזר הפנימי.
נדבך נוסף בחוסר השיווין המגדרי, נוגע לזכאותה של האם להטבות רבות נוספות כהורה עצמאי, בניגוד לאב. מהמל"ל: קצבת ילדים, מלגת לימודים (בגילאים 6-14), משרד הכלכלה: סיוע במעונות יום ומשפחתונים, מימון קייטנות בחופשת פסח וחופשת הקיץ (קייטנות), משרד השיכון: השתתפות בשכ"ד (בהתאם לגובה הכנסה), תוספת ימי מחלה לילד, ימי מחלה לצורך סיוע אישי לאדם עם מוגבלויות, והטבות נוספות רבות.
למרות ועל אף כל הקשיים והעדר השיווין, הנדרש בכל הפרמטרים, עקרון טובת הילד, שהינו עקרון על חוקתי בשיטתנו המשפטית, מחייב חלוקת זמני השהות של ההורים עם הקטינים, ולחדול מהתעקשות על קביעת "הורה משמורן".
סבורני, כי במקרו נדרשת רפורמה בנושא המזונות, כך שיובאו בחשבון פרמטרים, כגון: גובה הכנסת כל הורה, מספר ימי השהות של הקטינים אצל כל אחד מההורים ועוד, בדומה לנוסחאות הנהוגות ברחבי מדינות אירופה וארה"ב. ואילו הפתרון במיקרו – בענין המשמורת המשותפת – יכול וצריך להיות של חלוקת הקצבאות, ההנחות והזכאויות המוענקות לכל אחד מההורים, אם באופן שווה, או באופן יחסי.
הכותבת הינה בעלת משרד עורכי דין בוטיק מוביל בישראל, המתמחה בתחומי המשפט האזרחי-מסחרי, אישות וניהול הון עסקי ומשפחתי. דיני משפחה, גירושין וירושה, תיקי "גנבת זרע", חקיקה ומדיניות, נדל"ן, דיני חוזים, דיני חברות, פשיטת רגל והסדרי נושים, דיני תקשורת, דיני קניין רוחני, לשון הרע ופגיעה במוניטין.
מייל: miritalaw@gmail.com
אתר אינטרנט: www.mirita-law.co.il
** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחברת איננה נושא באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
3 במאי 2015