*מאת עו"ד מירית ענתבי
א. פתח דבר
נקדים ונציין, כי המאמר נכתב בעקבות "נצחון", בניגוד לכל התחזיות של מומחים בתחום זה, בתיק שעניינו בבקשת הפטר של חייב מחובותיו אשר הוגשה על-ידי משרדנו לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד.
במסגרת עבודתנו מגיעים למשרדנו חייבים רבים, שחובותיהם נעים בסדרי גודל של בין עשרות אלפי שקלים לבין עשרות מיליוני שקלים, כאשר חלקם מגיעים עוד בטרם הוחל בטיפול כלשהו בחובותיהם, ואחרים במהלך הטיפול המקצועי כאשר הוא לא הניב את התוצאות הרצויות.
במקרה נשוא מאמר זה, הגיע החייב לאחר שהוכרז כפושט רגל, וביקש לבחון אפשרות הגשת בקשה להפטר, נוכח גילו המבוגר (בשנות ה-60' לחייו), מצבו הרפואי ונסיבות נוספות. חשוב להדגיש, כי לכתחילה על-פי הדין "היבש", לא היה מקום כלל להגשת בקשה להפטר בשלב זה, וכאמור כל המומחים בתחום זה חזו שהבקשה תידחה;, אלא מאי, כמי שה"אני המאמין" שלה – הכל אפשרי בעבודה קשה, מעמיקה ויצירתית, הוחלט על-ידינו לקחת את התיק ולנסות גם בתיק זה! לעשות את הבלתי אפשרי. כמובן, שהלקוח עודכן שזהו "Test Case", ונתבקש להחליט אם הוא מעונין בכל זאת להגיש הבקשה, על אף שסיכוייה נמוכים מאד, ואם תמצה לומר אף אפסיים.
בעבודה משפטית קשה, מורכבת ויצירתית, עלה בידינו היום,31 במרץ 2015, ליתן לחייב את משאת נפשו, ולקבל מבית המשפט עבורו הפטר מכלל חובותיו של החייב, אשר נאמדו במיליוני שקלים. במילים אחרות: לשחרר את החייב לחירות, לקראת חג החירות שחל השבוע, תרתי משמע!
ב. רקע עובדתי
בתמצית, עסקינן בחייב, אשר הוכרז כפושט רגל רק לפני כשנה, כאשר חובותיו נצברו לפני כשלושה עשורים בסך של כ-250 אלף ש"ח, אשר היום נאמדים בכ – 2 מיליון ש״ח. החייב חסר נכסים, למעט קופת גמל אחת שבבעלותו בסך כ – 200 אלף ₪. הכונס הרשמי והנאמן התנגדו נחרצות לבקשה, משני טעמים עיקריים: התקופה הקצרה מאד שחלפה ממועד הכרזתו, וקיומה של קופת המל בה צבור סכום נכבד, כאמור, השייכת לנאמן לפי החוק, וזו תפתח תוך זמן קצר בלבד, וכמובן שהנאמן דרש להמתין על מנת לפדותה לקופת הכינוס.
בסיומו של דיון מורכב, תוך העלאת טיעונים כבדי משקל מטעמו של החייב, ניתן לו ההפטר המיוחל, בתמורה לתשלום סך של 30 אלף ₪ (עיניכם רואות נכון…).
ג. רקע משפטי
להפטר מחובות השלכות מרחיקות לכת על כלל היבטי חייו של החייב; החייב פותח ״דף חדש״ לגמרי, כאילו לא הוכרז מעולם כפושט רגל.
הליך ההפטר מוסדר בסימן ו': "הפטר" בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"מ – 1980 (להלן: "הפקודה"); החל מהגשת הבקשה להפטר, הדיון וההכרעה בה, סייגים למתן הפטר ועוד, כאשר סעיף 69 לפקודה קובע כי פעולת/צו ההפטר תפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה: (1) חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס; (2) חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה כאמור; (3) חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה.
יתרה מזו,סעיף 66 לפקודה קובע כי בית המשפט רשאי ליתן לפושט רגל, עם ההפטר, תעודה המעידה שפשיטת הרגל באה עקב כשל בלתי צפוי שאין עמו התנהגות רעה מצידו, כדי להסיר ממנו כל פסלות מחמת פשיטת רגל .
בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר:
"המטרות של הליכי פשיטת רגל הן מצד אחד ליצור שוויון בין הנושים בחלוקת נכסים של פושט רגל, ומצד שני ליישם את עקרון ההפטר הגלום בפקודה שביסודו התפיסה שפושטי רגל זכאים לעיתים גם לפתיחת דף חדש בחייהם ובלבד שלא הונו את נושיהם. מטרת ההצעה הנוכחית היא לחדש את ההכרה באינטרס הלגיטימי של החייב לפתוח דף חדש בחייו.. לפיכך התיקונים המוצעים לפקודה הם כלליים ומגמתם לאזן בין הרצון לסייע בידי חייבים שנקלעו לחדלות פרעון ובעיקר אלה שבידם נכסים מעטים בלבד או חסרי נכסים לבין האינטרס הלגיטימי של הנושים לפרעון חובותיהם ובעיקר למניעת ניצולם של הליכי פשיטת הרגל". הצעת חוק לתיקון פקודת פשיטת הרגל מס' 3 (פושט רגל זמני ותיקונים שונים), התשנ"ד-1994, הצ"ח 2282 התשנ"ה, בעמוד 498.
כמפורט לעיל אחת התכליות המרכזיות של הליכי פשיטת הרגל היא לאפשר לחייב אשר איתרע מזלו לפתוח דף חדש תוך מחיקת חובותיו וזאת בתנאי שהחייב התנהג בתום לב עובר ובמהלך הליכי פשיטת הרגל.
זאת ועוד, בפסיקות בית המשפט הנכבד אשר ניתנו לאחרונה חזר בית המשפט הנכבד על ההלכות בדבר השיקולים שישקול בדונו בבקשה להפטר. בין השיקולים נמנו: התנהלות החייב עובר ובמהלך הליכי פשיטת הרגל, תסקיר הכנ"ר, החשיבות שבמתן ההזדמנות "לפתוח דף חדש", היקף פירעון החובות והסיכוי לשינוי כושר הפירעון, נסיבות אישיות, עמדת הנאמן והנושים, וכן את התועלת הצפויה שתצמח לנושים מהימשכות ההליך. לגבי השיקול בדבר שיעור הדיבידנד, קבע בית המשפט הנכבד כי הוא שיקול שיש לקחתו בחשבון, אך לא מדובר בשיקול מכריע.
ראה לענין זה בש"א 23715/08, תיק פש"ר 1225/08 (לא פורסם) שמואל בר נ' הכנ"ר, פדאור 09 (20), 342 וכן בבש"א 3968/09, תיק פש"ר 1311/07 (לא פורסם) שמואל סלע נ' הכנ"ר, פדאור 09 (29), 161:
"העיקרון הגלום בצו הפטר הוא הכרה באינטרס הלגיטימי של פושט הרגל, שנקלע בתום לב לחובות שאינו מסוגל לפרוע אותם, לפתוח דף חדש בחייו. ראוי לזכור כי "החברה המתוקנת רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים, ובגאולתם מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ, ערך חשוב" (ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45, 55 (1993))… בין השיקולים שישקול בית המשפט בדונו בבקשה להפטר, ניתן למנות את התנהלות החייב עובר ובמהלך פשיטת הרגל; את האמור בתסקיר שהוגש על ידי הכנ"ר; את עמדת הנאמן והנושים וכן את התועלת הצפויה שתצמח לנושים מהימשכות ההליך (לוין וגרוניס, פשיטת רגל, מהד' שנייה, 2000, עמ' 193). במילים אחרות, שעה שמבוקש מתן צו הפטר, יש לשקול את תום ליבו של החייב ודרך התנהגותו, את החשיבות שבמתן ההזדמנות "לפתוח דף חדש", את היקף פירעון החובות והסיכוי לשינוי כושר הפירעון וכן את עמדת הנושים…אין להתעלם גם מנסיבות אישיות; אמנם אינטרס הנושים, לרבות שיעור הדיבידנד, הוא שיקול שיש לקחתו בחשבון, אך לא מדובר בשיקול מכריע. ראו, למשל, ע"א 3004/07 עזריה נ' הכנ"ר (ניתן ביום 5.11.08), שם התקבל ערעור החייבים, בהסכמת הכנ"ר, תוך שבית המשפט העליון מציין: "דעתנו היא כי אכן ראוי ליתן הפטר למערערים. נראה כי בית המשפט המחוזי ראה לנכון ליתן משקל יתר לעניינם של הנושים על פני האינטרס של המערערים-חייבים. עצם העובדה שהדיוידנד שישולם יהא בשיעור של כ- 10% בלבד אינה בגדר טעם מספיק לדחייתה של הבקשה להפטר, על רקע הנתונים השונים הנוגעים למערערים. בין היתר נציין כי מדובר באנשים מבוגרים הסובלים מבעיות רפואיות שונות, אשר לפי ממצאיו של הכונס הרשמי פעלו בתום לב".
בהתאם ל"הנחיות הכונס הרשמי הליכי פשיטת רגל – פברואר 2004" (8.2.04), המועד הראוי לבחינת סיום הליכי פשיטת הרגל, בזו הלשון: "מוגדר מועד של עד 4 שנים, החל ממועד מתן צו פש"ר, למיצוי הליכי פשיטת הרגל ולבחון את האפשרות לסיומם בתקופה זו, בין אם בהפטר, בין אם בהסדר או בביטול הליכי פשיטת הרגל". באשר למתן הפטר קובעת ההנחיה: "כשתוצאות החקירה מעלות כי החייב תם לב, וכי הוא עומד בקריטריונים הנדרשים לכך בדין, עמדת הכונס הרשמי תהיה כי ראוי ליתן לו כבר במעמד הכרזתו כפושט רגל הפטר לאלתר, או לאחר מכן במהלך ההליך, בהתאם לתועלת שתהיה לנושים מהמשך ההליך בכל שלב. להלן עיקרי השיקולים שיובאו בחשבון לצורך כך: היכולת הכלכלית של החייב ופוטנציאל ההשתכרות שלו להחזרת החובות… מצבו הסוציואקונומי והבריאותי של החייב. קיומם של נכסים שניתן להיפרע מהם לטובת הנושים. זהות הנושים – האם רובם פרטיים לעומת עוסקים מורשים וחברות, שבהליך פש"ר זכאים לקבל זיכוי בגין חובות אבודים. גובה החובות של החייב בעת היווצרותם. מידת התעניינותם של הנושים בהליך…". (ההדגשות אינן במקור – מ.ע).
ד. סיכום ומסקנות
פשיטת רגל, אמנם, מהווה חלופה אחרונה במקרים של חייבים, שכן כפי שפרטתי במאמרים נוספים בנושא זה, במקרים מתאימים, על מנת להימנע מכתם של הכרזה כפושט רגל והיה ויש ביכולתו של החייב לגייס סכום כלשהו, יהיה זה ראוי שתישקל האלטרנטיבה להצעת הסדר נושים ע"פ סעיף 19א' או סעיף 33 לפקודה, לפי הענין.
דע עקא, ככל שהדרך של הסדר נושים איננה מתאימה ו/או איננה מצליחה, והחייב מוכרז, בכל זאת, כפושט רגל – אין זה סוף העולם. בעבודה מורכבת וקשה של עורך הדין, ובהינתן הנתונים והנסיבות המתאימות בכל מקרה ומקרה, הרי שניתן להיפטר מהחובות ו – "לצאת לחופשי", באמצעות הפטר המוענק לחייב על-ידי בית המשפט.
ודוק: נודעת חשיבות ראשונה במעלה בבחירת איש מקצוע נכון אשר הינו מומחה ובעל נסיון רב במגוון רחב של תחומי המשפט אשר ידע ליתן את המענה ולגבש את הפתרון הטוב ביותר בכל מקרה ומקרה, בהתאם לנסיבותיו המיוחדות.
הכותבת הינה בעלת משרד עורכי דין בוטיק מוביל בישראל, המתמחה בתחומי המשפט האזרחי-מסחרי, אישות וניהול הון עסקי ומשפחתי. דיני משפחה, גירושין וירושה, תיקי "גנבת זרע", חקיקה ומדיניות, נדל"ן, דיני חוזים, דיני חברות, פשיטת רגל והסדרי נושים, דיני תקשורת, דיני קניין רוחני, לשון הרע ופגיעה במוניטין.
מייל: miritalaw@gmail.com
אתר אינטרנט: www.mirita-law.co.il
** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחברת איננה נושא באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
5 באפריל 2015